פוליסת ביטוח בריאות קולקטיבית לא חודשה וחברת הביטוח נתבעה- ת.א 16782-03-10 (שלום תל אביב).
פלונית הייתה מבוטחת בביטוח בריאות וסיעוד בביטוח קולקטיבי. הביטוח הקולקטיבי נערך למורשי חתימה ומנהלים בבנק הבינלאומי. במסגרת ההסכם עם חברת הביטוח נקבע, כי ילדיהם של המבוטחים בביטוח יהיו גם הם מבוטחים בפוליסה וזאת ללא דמי ביטוח וללא הצהרת בריאות וזאת עד להגיעם לגיל 21. פוליסת הביטוח קבעה, כי מרגע שהילד יגיע לגיל 21 יהיה באפשרותו להמשיך בכיסוי הביטוח ללא צורך בהצהרת בריאות וזאת בתנאי שתימסר הודעה לחברת הביטוח תוך 3 חודשים מהגיעו לגיל 21 ותינתן הסכמה לתשלום דמי הביטוח.
פלונית הייתה מבוטחת בפוליסת הביטוח עד הגיעה לגיל 21 היות והוריה היו חלק מקבוצת המבוטחים. רק בחלוף למעלה משנה מגיל 21 פנתה פלונית באמצעות הוריה לחידוש הפוליסה ואולם בשלב זה דרשה חברת הביטוח כי תחתום על הצהרת בריאות וכשהתברר, כי היא סובלת מסכרת נעורים, סירבה לבטח אותה.
פלונית הגישה תביעה כנגד המבטחת וסוכנות הביטוח בטענה, כי לא יידעו אותה ואת הוריה על האפשרות להמשיך בכיסוי הביטוחי לאחר גיל 21 וכי לא נאמר לה ולהוריה, כי לו יפנו במועד קצוב של 3 חודשים לא תידרש לחתום על הצהרת בריאות. פלונית טענה, כי פוליסת הביטוח לא הומצאה לידיה למרות שחברת הביטוח הייתה מחויבת לעשות כן ומשכך, גם לא יכולה הייתה לדעת על הסעיף האמור בפוליסה.
בית המשפט בוחן את טענות הצדדים וקובע, כי אין מחלוקת שפוליסת הביטוח הומצאה לידי הוריה של התובעת באותה תקופה כאשר התובעת התגוררה בביתם. עוד קובע בית המשפט, כי ההורים לא פעלו על פי הפוליסה ולא פנו למבטח תוך 3 חודשים וזאת כיוון שלא התעמקו בפוליסה ולא קראו אותה. בית המשפט מוסיף, כי גם אם נקבל את טענת פלונית לפיה היה צורך להמציא עותק מהפוליסה גם עבורה, הרי שהדבר לא היה משנה שכן, פוליסת הביטוח קובעת, כי מי שזכאי לבקש את המשכיות הביטוח הינם ההורים ולא הילדים ומשכך, משעה שההורים קיבלו את הפוליסה אין שום משמעות לטענה, כי פלונית עצמה לא קיבלה לידיה את המסמכים.
לאור האמור לעיל קובע בית המשפט, כי דין התביעה להידחות.
