עברה ניתוח כריתת שד בגין מחלת הסרטן ונדחתה בתביעת נכות כללית בביטוח לאומי -ב.ל 35377-10-13 (אזורי לעבודה-ת"א).
פלונית הינה עקרת בית שאובחנה, בין היתר, כסובלת מסרטן השד ונאלצה לעבור טיפולים הקרנתיים וכימוטרפיים לרבות כריתת השד ובלוטות הלימפה. בעקבות תביעת נכות כללית שהגישה לביטוח הלאומי התייצבה פלונית בפני ועדות רפואיות. ועדה רפואית ראשונה קבעה לה נכות צמיתה בשיעור של 25%. על החלטה זו הוגש ערעור וועדה רפואית לעררים קבעה לה נכות בשיעור של 37% ואולם נכות זו אינה מספקת לצורך קבלת קצבת נכות כללית ומשכך, נדחתה תביעתה.
פלונית הגישה ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לבית הדין לעבודה. בית הדין קובע, כי מעיון בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים עולה, כי נקבעה לפלונית נכות בשיעור של 25% בגין כריתת השד. יחד עם זאת, לא נקבעה כל נכות בשל מחלת הסרטן. בית הדין קובע, כי הוועדה לא התייחסה בהחלטתה למצבה הרפואי של פלונית בעקבות מחלת הסרטן והקביעה לפיה לא ניתנה לה כל נכות בגין מחלה זו משמעותה, כי לכאורה היא החלימה מהמחלה באופן מלא. עם זאת, הוועדה עצמה קובעת, כי פלונית עדיין מטופלת בטומוקסיפן בגין מחלת הסרטן, כך שלא ניתן לומר שקיימת החלמה מלאה בגין המחלה. משכך, קובע בית הדין שנפלה טעות בהחלטת הוועדה בכל הקשור לליקוי בגין מחלת הסרטן.
בית הדין מוסיף וקובע, כי טעתה הוועדה הרפואית לעררים שעה שלא נימקה את החלטותיה לעניין ליקויים נוספים. כך, נקבע על ידי הוועדה שלפלונית אין נכות בגין "תת תריסיות". יחד עם זאת, הוכח שפלונית מקבלת טיפול רפואי בגין ליקוי זה בעוד שהוועדה לא הסבירה כלל מדוע לא ניתנה נכות בגין הליקוי. כך גם בעניין ליקוי של "אי ספיקת כליות". הוועדה קבעה נכות נמוכה על בסיס סעיףהמתייחס לכריתה חלקית של הכליה בעוד שפלונית לא עברה כריתת כליה חלקית או מלאה והוועדה לא הסבירה מדוע יש ליישם סעיף ליקוי זה בעניינה במקום סעיף ספציפי ומתאים יותר.
לאור כל זאת, מקבל בית הדין את ערעורה של פלונית ומחזיר את הדיון בעניינה שוב פעם אל הוועדה הרפואית לעררים על מנת שתדון במצב על פי הנחיות בית הדין בפסק הדין.
