מת ממחלת הסרטן וחברת הביטוח טענה לאי גילוי של מחלת הסוכרת – ת.א 4996/07 (שלום- ראשון לציון).
זוג נטל 2 הלוואות משכנתא בבנק במהלך שנת 1994 ו-1995. במסגרת נטילת ההלוואה נערך לבני הזוג ביטוח חיים כך שהמקרה של מוות של אחד מהם, תשולם המשכנתא על ידי חברת הביטוח. לצורך עריכת הסכם הביטוח מולאה על ידי הזוג הצהרת בריאות. בשנת 2010 נפטר הבעל כתוצאה ממחלת הסרטן. כאשר פנתה האלמנה לבנק ולחברת הביטוח לכיסוי המשכנתא על פי ההסכם, נדחתה התביעה בטענה שהמנוח הסתיר את עברו הרפואי ולא גילה, כי הינו סובל ממחלת הסוכרת כבר משנת 1993. על רקע זאת הוגשה תביעה לבית המשפט.
בית המשפט בוחן את סעיפי חוק חוזה הביטוח הרלוונטיים לעניין אי גילוי. מסעיפים 6-7 לחוק לומד בית המשפט, כי במקרה של אי גילוי חייבת חברת הביטוח בתשלום תגמולי ביטוח למבוטח באופן מופחת ויחסי. כלומר חברת הביטוח נדרשת לשלם תגמולי ביטוח כפי שהייתה נדרשת לשלם במקרה בו הייתה מקבלת את המנוח לביטוח מלכתחילה כשהיא מודעת למחלת הסוכרת. יחד עם זאת, חברת הביטוח לא תידרש לשלם תגמולי ביטוח כלל במקרה בו תוכיח, כי אף חברת ביטוח לא הייתה מקבלת את המבוטח לביטוח גם בתשלום פרמיות גבוהות יותר במצבו. בית המשפט קובע, כי ניתן היה לערוך ביטוח חיים לאדם חולה סוכרת כדוגמת המנוח בדמי ביטוח מרובים ומשכך, חברת הביטוח אינה פטורה באופן מלא מתשלום תגמולי הביטוח.
בית המשפט מוסיף וקובע, כי "סעיף 8 לחוק חוזה הביטוח מסייג את פטור המבטח לפי סעיף 7 לחוק, וקובע, בין היתר, כי המבטח לא יהיה זכאי לתרופות האמורות בסעיף 7, אם העובדה שעליה ניתנה תשובה שלא הייתה מלאה לא השפיעה על מקרה הביטוח, על חבות המבטח או על היקפה. סייג זה לא יחול אם התשובה שלא הייתה מלאה וכנה ניתנה בכוונת מרמה". בית המשפט קובע, כי העובדה שהמנוח לא הצהיר על מחלת הסוכרת אינה קשורה למותו מסרטן ומכיוון שהתשובה לא ניתנה בכוונת מרמה הרי שחברת הביטוח אינה פטורה מתשלום.
זאת ועוד, בית המשפט מוסיף, כי לפי סעיף 43 לחוק "המבטח אינו זכאי לתרופות האמורות בסעיף 7 לאחר שעברו שלוש שנים מכריתת החוזה, זולת אם המבוטח או האדם שחייו בוטחו פעל בכוונת מרמה". גם בהתאם לסעיף זה זכאית האלמנה לתשלומי הביטוח שכן חלפו למעלה משלוש שנים מכריתת החוזה ועד לפטירתו של המנוח ומשעה שלא דובר במקרה בו נמסרה תשובה שגויה בכוונת מרמה הרי שחברת הביטוח חבה בתשלום.
עד כאן מבחינה מהותית. יחד עם זאת ולמרות כל האמור לעיל, נדחתה התביעה מן הטעם שהוגשה בחלוף מועד ההתיישנות. ההתיישנות בתביעות ביטוח הינה למשך 3 שנים בעוד שהתביעה הוגשה למעלה משלוש שנים לאחר פטירת המנוח ובנסיבות אלו נאלץ בית המשפט לדחות את התביעה.
