נכה פוליו נלחם בוועדה הרפואית בבית הדין בניסיון להכיר בו כזכאי לתגמולים – ב.ל 34050-08-13.
פלוני סובל ממחלת הפוליו עוד מילדותו במרוקו ובטרם עלה לארץ. חוק הפיצויים לנפגעי הפוליו קובע, כי מי שחלה במחלה בארץ זכאי לפיצויים במסגרת החוק. בתיקון מאוחר יותר נקבע, כי גם מי שחלה בחו"ל זכאי לקבל פיצויים במסגרת החוק אבל לשם כך עליו להוכיח, כי עבר טיפול רפואי למחלה בארץ עד ליום 1.1.1970.
מכיוון שפלוני לא חלה בארץ הרי שהיה עליו להוכיח, כי עבר ניתוח בארץ לטיפול במחלה וזאת לפני שנת 1970. פלוני אכן עבר ניתוחים בארץ אבל במרכז הרפואי בו טופל ביערו את כל התיעוד הרפואי שבעניינו. הוועדה הרפואית אשר בדקה את פלוני במסגרת התביעה דחתה את התביעה בטענה שלא הוכח שעבר ניתוח בארץ.
פלוני הגיש ערעור לבית הדין לעבודה על החלטת הוועדה. חשוב להבהיר, כי בית הדין לעבודה אינו בודק את העבודה הרפואית של הוועדה אלא רק האם נפלה טעות משפטית בהחלטתה. במקרה ומתגלה טעות שכזו, בית הדין מחזיר את הדיון בשנית לוועדה על מנת שתבחן את המקרה פעם נוספת בהתאם להנחיות בית הדין.
בית הדין מצא, כי פלוני צירף תצהירים לעיון הוועדה של בני משפחתו אשר מציינים, כי הוא עבר ניתוח ביולי 1962 בבית החולים אסף הרופא. עוד מצא בית הדין, כי הוועדה מצאה צלקות שיכולות להעיד על קיומו של ניתוח ברגלו של פלוני. חרף זאת דחתה הוועדה את התביעה.
לאור זאת, בית הדין מקבל את הערעור ומחזיר את הדיון לוועדה פעם נוספת על מנת שתנמק את החלטתה ותתייחס לעניין הצלקות והתצהירים אשר צורפו על ידי בני המשפחה.
האם פלוני אכן ניצח את המערכת?!. לא בטוח. כאמור, בית הדין אינו מתערב בהחלטות הרפואיות של הוועדה אלא רק בודק טעויות משפטיות. משכך,בית הדין גם אינו יכול לקבוע שפלוני זכאי לפיצויים על פי החוק. בית הדין החליט את מה שבסמכותו וזה להחזיר את הדיון לעיון חוזר של הוועדה ואולם, אין כל מניעה שהוועדה תחזור ותקבע פעם נוספת שפלוני אינו זכאי לפיצויים וכי לא הוכח שעבר ניתוח בישראל לפני שנת 1970.
