כללי:
מטרת מדריך זה הינה לתת לקורא ידע ראשוני בתחום תאונות הדרכים. המדריך אינו נועד להוות תחליף לייעוץ משפטי של עורך דין אלא לעזור לקורא בהבנת המושגים הבסיסיים בתחום. המדריך דן בכללים הבסיסיים כאשר בכל מקום בו ישנה התייחסות לחוק הכוונה היא לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וזאת כל עוד לא נרשם אחרת.
מהי תאונת דרכים:
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר "תאונת דרכים" כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה.
ברוב המקרים מדובר בתאונת דרכים כפי שכל אדם סביר מכיר: מספר רכבים שהתנגשו, רכב שפגע בהולך רגל או תאונה עצמית כגון רכב שהתהפך. עם זאת, הגדרת "תאונת דרכים" בחוק, כוללת חזקות מרבות וממעטות והגדרות משנה שמובילות למצב בו פעמים רבים גם אירועים שאינם נתפסים כתאונת דרכים לאדם הסביר, יחשבו ככאלו לצורך קבלת פיצוי על פי החוק.
בין המקרים שיוכרו כתאונת דרכים: פגיעה בעת יציאה או כניסה לרכב, פגיעה בעת תיקון דרך ברכב, פגיעה בשל התנתקות או נפילה של חלק מרכב או מטענו תוך כדי נסיעה ועוד.
היות והמקרים בהם יתכן ואירוע יוגדר כתאונת דרכים הינם רבים ומסובכים מומלץ תמיד להתייעץ עם עורך דין.
ביטוח חובה:
כל בעל רכב ונהג ברכב מנועי מחויב בביטוח חובה שמטרתו לפצות את מי שיפגע בתאונת דרכים בשל שימוש באותו כלי הרכב. נהג שיסע ברכב ללא ביטוח חובה עובר עבירה פלילית ובנוסף, הינו חשוף לסיכון שבמקרה של תאונת דרכים עם נפגעי גוף, הוא יידרש לשלם את עלות הנזקים שנגרמו לנפגעים.
אחריות מוחלטת:
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע, כי במקרה של תאונה יהא זכאי הנפגע לפיצוי על נזקיו ללא קשר לשאלת האחריות. המשמעות היא שאדם שאשם בתאונה יפוצה על נזקיו מבלי שיופחת משיעור הפיצוי ה"אשם התורם" שלו לתאונה.
כך לדוגמא, אדם שינהג ברכב ויחצה את הצומת באור אדום ויתנגש ברמזור יהיה זכאי לפיצוי על מלוא נזקי הגוף שנגרמו לו בעקבות התאונה וזאת למרות שהוא האשם בתאונה. כמובן, שאין בכך כדי למנוע את העמדתו לדין פלילי בעקבות האירוע.
החריג היחיד לכלל האחריות המוחלטת הינו מצב בו התאונה הינה תוצאה של אירוע שנעשה במתכוון כדי לגרום לנזק לאדם או רכוש. כך לדוגמא, פיגוע דריסה שנעשה מתוך כוונה ברורה לפגוע באנשים, לא יוכר כ"תאונת דרכים" והפיצוי לנפגעים לא יעשה במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
ייחוד עילה:
אדם שנפגע באירוע תאונת דרכים רשאי לתבוע אך ורק מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אותו אדם אינו רשאי להגיש תביעה חלופית. כך לדוגמא, אדם שנפגע מרכב שנסע באור אדום, לא יהיה רשאי לתובע את נהג הרכב ברשלנות ולקבל פיצויים לפי פקודת הנזיקין. באפשרות הנפגע לקבל פיצוי אך ורק לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
דוגמא נוספת הינה במקרה של "רשלנות רפואית" – נניח שאדם נפגע בתאונת דרכים ברגלו. הוא מקבל טיפול רפואי בבית חולים אך הטיפול היה רשלני וגרם לנזק גדול יותר ברגל. אותו אדם לא רשאי לתבוע פיצויים מבית החולים בטענה לרשלנות רפואית שכן הבעיה ברגל מקורה בתאונת הדרכים ולכן הדרך היחידה לקבלת פיצוי היא הגשת תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
את מי תובעים?
כאמור, כל כלי מנועי מחוייב בביטוח חובה. התביעה מוגשת כנגד נהג הרכב וחברת הביטוח שמבטחת את הרכב כאשר הפיצוי משולם במלואו על ידי חברת הביטוח.
במקרה של תאונה עצמית – הנהג והנוסעים ברכב יתבעו את חברת הביטוח של הרכב בו נסעו.
במקרה של פגיעת רכב בהולך רגל – הולך הרגל יתבע את חברת הביטוח של הרכב הפוגע.
במקרה של התנגשות בין מספר רכבים – כל נהג וכל נוסע יתבעו את חברת הביטוח של הרכב שבו הם נסעו.
אם לא עשו ביטוח לרכב – קרנית
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ביקש לתת מענה לכל מי שנפגע בתאונת דרכים ומשכך, הוקמה חברת קרנית שאמורה לתת מענה לנפגעים שעה שלרכב הפוגע לא היה ביטוח או שאין פרטים לגבי הרכב הפוגע.
קורה לא אחת שאדם נפגע כהולך רגל בתאונת "פגע וברח". אותו אדם נפגע בתאונת דרכים אולם אין בידו פרטים של הרכב הפוגע ושל המבטח בביטוח חובה. אדם זה יהא זכאי לפיצוי ככל נפגע אחר כאשר את הפיצוי תשלם חברת קרנית.
גם במקרה ואדם נפגע מרכב ללא ביטוח יהא זכאי אותו אדם לפיצוי מאת חברת קרנית. במקרה זה, חברת קרנית תדאג לפרוע את התשלומים שהיא תידרש לשלם מאת הנהג ו/או בעל הרכב אשר לא דאגו לערוך ביטוח חובה כמתחייב.
מהם הנזקים בגינם ניתן לתבוע
החוק קובע, כי פיצוי ינתן למי שנפגע בנזק גוף. נזק גוף יכול להיות מוות, מחלה, פגיעה, ליקוי גופני, ליקוי נפשי או שכלי. בנוסף, גם פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף בעת האירוע יחשב כנזק שניתן לתבוע בגינו.
חשוב להבהיר, כי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינו מתייחס לנזקי רכוש שנגרמו בעקבות התאונה. כך, נזקים שנגרמו לרכב עצמו בעקבות התאונה אינם חלק מהנזקים שניתן לתבוע ובגינם יש אפשרות להגיש תביעת נזיקין רגילה ולהוכיח את רשלנותו של הגורם לנזק.
כיצד מוכיחים את הנזק- התיעוד הרפואי
בניגוד לתביעות נזיקין רגילות בהן נדרש התובע לצרף חוות דעת רפואית מטעמו לצורך הוכחת הנזק והנכות שנותרה לו, הרי שבמקרים של תאונת דרכים אין צורך ואין אפשרות לצרף חוות דעת רפואית לצורך הוכחת הנזק.
על מנת להוכיח את הנזק שנגרם בתאונה, על הנפגע לצרף לכתב התביעה את החומר הרפואי שברשותו המצביע על הטיפולים הרפואיים שקיבל ועל מצבו הרפואי והתפקודי. על בסיס החומר הרפואי יבקש התובע, כי בית המשפט ימנה מומחה רפואי מטעמו אשר יבדוק את הנפגע ויקבע האם נותרה לו נכות ואם כן מהו שיעורה.
היות ולא ניתן לצרף חוות דעת מטעם הנפגע לצורך הוכחת הנזק יש חשיבות רבה לתיעוד הרפואי במסגרת תביעות בגין תאונות דרכים. חשוב לשמור את התיעוד והסיכומים הרפואיים המתקבלים. כמו כן, חשוב להתלונן על כל המגבלות והכאבים מהם סובל הנפגע בעקבות התאונה על מנת שתלונות אלו ירשמו ברשומות הרפואיות. היעדר תיעוד רפואי בתחום רלוונטי עלול להביא לידי כך שבית המשפט יחליט שלא למנות מומחה רפואי מטעמו באותו תחום.
כאשר התאונה גרמה למספר ליקויים יש לבקש מינוי של מומחה רפואי מתאים בכל תחום רלוונטי (אורטופד, נוירולוג, פנימאי, פסיכיאטר וכדומה).
נזק נפשי לנפגע "עקיף"
בית המשפט העליון הכיר בכך שישנם מצבים בהם אנשים אשר לא היו מעורבים ישירות בתאונה אבל היו עדים לתוצאותיה ינזקו במישור הנפשי. כך לדוגמא, הורה שהיה עד לתאונה בה נפגע ילדו יכול לסבול מטראומה ומנכות נפשית כתוצאה מכך. במקרים אלו ובמקרים דומים הכירו בתי המשפט בצדדים השלישים שנפגעו נפשית מחשיפה לאירוע כמי שזכאים לפיצוי על הפגיעה הנפשית שנותרה להם.
יחד עם זאת, לא כל מי שהיה עד לאירוע תאונה ולא כל מי שסבל מפגיעה נפשית יהא זכאי לפיצוי. כל מקרה יבחן לגופו כאשר בתי המשפט דורשים שיהא מדובר בפגיעות נפשיות קשות לצורך הכרה ומתן פיצוי.
תאונת דרכים שהינה תאונת עבודה
ישנם מקרים בהם אירוע תאונת הדרכים נגרם במסגרת העבודה, בדרך לעבודה או בדרך חזרה מן העבודה לבית. במקרים אלו מדובר למעשה בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה.
במקרה של תאונה שכזו זכאי הנפגע גם להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר בתאונה כתאונה עבודה ושישלם לו גמלאות בגין הפגיעה. המוסד לביטוח לאומי אף יעמיד את הנפגע לבדיקה על ידי ועדות רפואיות מטעמו לצורך קביעת דרגת הנכות שנותרה בעקבות התאונה.
הפניה לביטוח לאומי אינה מייתרת את התביעה כנגד חברת הביטוח של הרכב הפוגע ומאידך תביעה כנגד חברת הביטוח אינה מייתרת את התביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי. על הנפגע להגיש תביעות כנגד 2 הגופים.
עם זאת, לתביעה מסוג זה ישנן מספר נפקויות שיש להכיר. ראשית– הנפגע לא יהיה זכאי לכפל פיצוי. בתי המשפט יעריכו את הנזק שנגרם לנפגע בעקבות התאונה ולאחר מכן יפחיתו מהסכום שנקבע את התשלומים שהתקבלו ויתקבלו מאת המוסד לביטוח לאומי. שנית – קביעות הוועדה הרפואית באשר לשיעור הנכות שנותר לנפגע תחייב את הצדדים במסגרת התביעה לפיצוי בגין נזקי הגוף כאשר במקום למנות מומחה רפואי מטעמו יסתמך בית המשפט על הנכות שנקבעה על ידי הועדה.
ראשי הנזק בגינם ניתן לקבל פיצוי
כאב וסבל – הנפגע זכאי לפיצוי בגין הכאב והסבל שנגרמו ויגרמו לו כתוצאה מהתאונה. בעניין זה נקבעו בתקנות פרמטרים ברורים לפיצוי ומדובר למעשה בנוסחה אריתמטית שקובעת את גובה הפיצוי. התקנות קבעו סכום מקסימאלי לפיצוי בגין כאב וסבל שעומד נכון להיום (11/14) על סך של בערך 160,000 ₪. הסכום צמוד למדד. שיעור הפיצוי שינתן לנפגע יהא מכפלה של הסכום האמור באחוזי הנכות שנקבעו על ידי המומחים מטעם בית המשפט. בנוסף, יופחת 1% מסכום הפיצוי עבור כל שנה שבה הנפגע היה מעל גיל 30 ביום התאונה. במקרה של נכות צמיתה שנמוכה מ-10% יהיה הפיצוי בגין כאב וסבל לא יותר משיעור של 10% מהסכום המקסימאלי. עוד זכאי הנפגע לפיצוי בגין כל יום של אשפוז.
הוצאות רפואיות – נפגעי תאונות דרכים זכאים לקבלת טיפולים רפואיים מאת קופת החולים בגין הנזקים שנגרמו להם בתאונה. מעבר לכך, זכאי הנפגע לתבוע פיצויים עבור כל הוצאה רפואית שהוא נדרש ו/או ידרש לה בעתיד כגון, תרופות, משחות, עזרים רפואיים, טיפולים פסיכולוגיים וכדומה.
נסיעות וניידות – נפגעי תאונות דרכים זכאים לפיצוי עבור נסיעות מוגברות לטיפולים ומעקבים רפואיים. כמו כן, ככל שהתאונה גרמה לפגיעה בניידות המצריכה שימוש מוגבר ברכב ו/או אמצעי עזר, ינתן על כך פיצוי במסגרת התביעה.
עזרה וסיעוד – הנפגעים זכאים לתבוע ולקבל פיצוי בגין עזרה לה הם נזקקים בעקבות התאונה. העזרה עשויה לכלול סיוע במטלות הבית וכן עזרה אינטנסיבית יותר כגון השגחה וסיעוד.
הפסדי שכר – נפגעים זכאים לפיצוי בגין הפסדי השכר שנגרמו וייגרמו להם בעקבות התאונה. בתי המשפט יעריכו את מידת הפגיעה בכושר התפקוד וההשתכרות בעקבות התאונה ולאחר מכן יינתן פיצוי בגין ראש נזק זה הן לעבר והן לעתיד.
תשלום תכוף
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מסדיר אפשרות לתשלום מהיר יחסית לנפגעים עוד בטרם הסתיים הבירור הסופי של תביעתם וזאת במסגרת דרישה/תביעה לתשלום תכוף.
באפשרות הנפגע לפנות לחברת הביטוח על מנת שתשלם לו פיצוי בגין הוצאות שהוציא לצורכי ריפוי וכן תשלומים חודשיים לצורכי מחייה וזאת עד להחלטה סופית בעניינו.
מכיוון שהפיצוי הסופי בתביעות בגין תאונות דרכים ניתן הן עבור נזקי העבר והן עבור העתיד, הרי שבטרם תינתן החלטה סופית יש לוודא, כי הנזק התגבש. כך לדוגמא, אדם שנפגע בתאונת דרכים וכיום מאושפז בבית החולים – לא ניתן לדעת מה יהא מצבו הרפואי בעוד כשנה. משכך, מתאפשר לנפגע לקבל פיצוי זמני וחלקי על חשבון התשלום הסופי כבר בשלב זה.
תביעת במקרה של מוות
במקרה בו נהרג הנפגע בתאונת הדרכים הרי שיש אפשרות להגיש תביעה לבית המשפט מטעם היורשים ומטעם התלויים במנוח. במקרים רבים התלויים והיורשים הינם אותם אנשים (ילדים של המנוח שהם גם יורשיו וגם תלויים בו). במקרים אלו יש לערוך תחשיב כדי לבחון אלו מהתביעות כלכלית יותר ובהתאם לדרוש פיצויים מאת חברת הביטוח.
התיישנות:
תקופת ההתיישנות במקרה של תאונת דרכים הינה 7 שנים. כלומר, על הנפגע להגיש את תביעתו לבית המשפט בטרם יחלפו 7 שנים ממועד התאונה אחרת תאבד זכותו לפיצוי.
עם זאת, יש לזכור שחוק ההתיישנות שחל על תאונות דרכים, קובע חריגים במקרים מסויימים ויש לבחון כל מקרה לגופו. כך לדוגמא, במקרה של תאונת דרכים בה נפגע קטין, תתיישן תביעת הקטין בתוך 7 שנים מגיל 18.
שכר טרחה
במסגרת הדין החל בנושא תאונות דרכים, הוסדרה אף הסוגיה של שכר טרחת עורך הדין שמטפל בתיק. באפשרות עורך הדין לגבות שכר טרחה באחת משתי דרכים: דרך אחת – סכום קבוע מראש ללא תלות בתוצאת ההליך. הדרך השנייה: אחוזים מתוך הסכום שמתקבל אצל הנפגע כאשר שיעור האחוזים נקבע בדין כדלקמן: 8% במקרה של פשרה בטרם הגשת תביעה לבית המשפט. 11% במקרה של פשרה לאחר הגשת תביעה לבית המשפט ו-13% במקרה של פסק דין. לכל הסכומים יתווסף מע"מ.
