המוסד לביטוח לאומי אישר לפלוני תוכנית שיקום הכוללת לימודי משפטים. פלוני תבע את הביטוח הלאומי בדרישה לשלם לו את מלוא העלות של הלימודים במכללה בעוד שביטוח לאומי שילם סכום נמוך יותר. מי צודק? ב.ל 27310-06-11 (בי"ד בבאר שבע).
פלוני הינו נכה בשיעור של 75%. המוסד לביטוח לאומי אישר לו תוכנית לשיקום הכוללת לימודי תואר ראשון במשפטים. פלוני נרשם ללימודים במכללת רמת גן והביטוח הלאומי שילם לו את עלות הלימודים בסך של 13,000 ₪ לשנה אקדמאית. פלוני דרש תשלום של 28,000 ₪ לשנה כפי ששילם בפועל למכללה – ביטוח לאומי סירב.
בית הדין לעבודה שמע את הצדדים. פלוני טען, כי מטרת השיקום הקבועה בחוק היא לעזור לנכה להשתקם ומשכך, יש לכסות את מלוא הוצאותיו. הביטוח הלאומי הסביר, כי הוא מחויב לשיוויון בין הנכים ושהתקציב הוא מוגבל ואין אפשרות לכסות את ההוצאות המלאות של כלל המשתקמים. משכך, נקבע על ידו קריטריון לפיו משולם התשלום עבור לימודים אקדמיים על פי עלות של אוניברסיטה. במקרה והתשלום גבוה יותר הרי שעל המבוטח לשאת בהפרש באופן עצמאי.
במחלוקת שבין הצדדים צידד בית הדין בביטוח הלאומי ודחה את תביעתו של פלוני. בית הדין קבע, כי "דעתנו היא כי החלטת המוסד להגביל את שכר הלימוד המשולם במסגרת תכנית שיקום לגובה של שכר לימוד אוניברסיטאי – היא החלטה סבירה". עוד מוסיף בית הדין, כי "בשים לב לכך שמשאבי הביטוח הלאומי הם מוגבלים ויש לחלקם בין מבוטחים רבים, דעתנו היא כי דווקא החלטה אשר לא מגבילה כלל את עלות שכר הלימוד במסגרת תכניות שיקום, היא ההחלטה שאינה סבירה. לא יתכן שהמוסד יהא מחויב לשאת במלוא העלות של שכר לימוד, ללא תלות בגובהו. האמור נכון ביתר שאת כאשר קיימת אלטרנטיבה שעלותה זולה יותר, אשר פתוחה לקהל הרחב. אכן, כפי שטען התובע, לא כל מי שחפץ ללמוד באוניברסיטה, מתקבל. עם זאת, אין בכך כדי להצדיק השתתפות בשכר לימוד כפול ואף למעלה מכך. ככל שמבוטח שזכאי לשיקום בוחר ללמוד מקצוע למרות שאין הוא עומד בתנאי הקבלה של האוניברסיטה, סביר בעינינו כי יהא עליו לשאת בהפרש בשכר הלימוד בעצמו"
בסופו של יום אם כן נדחתה תביעתו של פלוני בעיקרה כאשר בית הדין פסק לו כ-250 ₪ בגין עלויות צילומים.
