המעסיק לא הפריש את כספי הפנסיה – האם יש התיישנות? – סע"ש 54751-12-14 (אזורי לעבודה- חיפה).
פלוני עבד בעירייה במשך שנים רבות וסיים את עבודתו באוגוסט 2003. בחלוף למעלה מ-11 שנים הגיש פלוני תביעה לבית הדין לעבודה בטענה שהעירייה לא הפרישה עבורו כספים לקרן בפנסיה בשנים 1995-1998 ו- 2002-2003. העירייה טענה, בין היתר, כי מדובר בתביעה שהתיישנה זה מכבר.
בית הדין קובע, כי לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, מועד ההתיישנות הינו 7 שנים כאשר תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התביעה. בית הדין קובע, כי "בהתאם להלכה הפסוקה כאשר התביעה מופנית כנגד המעסיק בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה, המועד לתחילת תקופת ההתיישנות הוא המועד שבו היה על המעסיק לבצע את ההפרשות"
בית הדין מוסיף ומציין, כי "ההלכה הפסוקה בתביעות להפרשי פנסיה מבחינה בין תביעה כנגד המעסיק לבין תביעה כנגד קרן הפנסיה. באשר לתובענה כנגד קרן הפנסיה נפסק, כי העילה אכן מתחדשת מדי חודש בחודשו מאז שהעובד פרש לגמלאות. אולם כאשר התביעה מופנית כנגד המעסיק בגין אי הפרשות לפנסיה בתקופת עבודתו, כי אז יש לבחון את המועד שבו היה על המעסיק לבצע את ההפרשות ובהתאם לכך להחיל את כללי חוק ההתיישנות"
לאור פרק הזמן שחלף במקרה דנן, קובע בית הדין, כי התביעה התיישנה. בית הדין אף דוחה את הטענה של פלוני לפיה לא ידע על החסר בהפרשות כאשר לפי חוק ההתיישנות אם "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלו". בית הדין קובע, כי פלוני ידע על כך שלא הופרשו עבורו סכומים אלו ומשכך, דוחה את התביעה על הסף.
