חומר ניקוי שנשכח ברכב גרם לחלודה – האם מדובר בתאונה עפ"י הפוליסה? – תא"מ 42520-01-15 (שלום תל אביב)
פלונית ביטחה את רכבה בפוליסת ביטוח מקיף. מדובר בפוליסה תקנית כאשר התקנות קובעות שניתן להתנות עליה רק לטובת המבוטח. במהלך שנת 2012 הניחה פלונית בבגאז של הרכב בקבוק עם חומר ניקוי. לאחר מספר חודשים החלה להריח ריח חריף מהרכב. היא הניחה שמקור הריח בבקבוק ומשכך, זרקה את הבקבוק. בחלוף מספר חודשים נוספים אירע תקר בגלגל וכאשר ביקשה לעשות שימוש בגלגל החלופי גילתה שתא המטען התכסה בחלודה. בדיקה במוסך העלתה שמדובר בחלודה שהתפשטה לרכיבים נוספים ברכב כתוצאה מחשיפה לחומר כלשהו – כפי הנראה חומר הניקוי.
פלונית פנתה לחברת הביטוח שביטחה אותה בביטוח מקיף ואולם האחרונה דחתה את התביעה בטענה שלא מדובר בתאונה על פי הגדרת הפוליסה. פוליסת הביטוח כללה כיסוי בגין "תאונה מכל סוג שהוא" אך לטענת חברת הביטוח אין מדובר בהתרחשות ברורה ופתאומית אלא בתהליך איטי ומתמשך ומשכך, אין מדובר באירוע תאונתי. עוד טענה חברת הביטוח לרשלנות של פלונית.
בית המשפט דן במקרה וקובע לעניין טענת הרשלנות, כי מטרת הכיסוי הביטוחי היא להגן על המבוטח מפני הטעויות שלו עצמו ומשכך, אין לשלול כיסוי ביטוחי בשל רשלנות של מבוטח אלא במקרה של רשלנות רבתי. עוד מוסיף בית המשפט, כי מדובר בהתנהלות תקינה לגמרי בה אדם שם חומר ניקוי בתא המטען של הרכב ואין מדובר בחומר רדיואקטיבי או כזה שהשימוש בו נעשה בידי בעלי מקצוע מיוחדים.
לעניין הגדרת המונח תאונה – בית המשפט קובע, כי ההגדרה אינה כוללת גם יסוד של "פתאומיות" או "מידיות". בית המשפט קובע, כי העובדה שהנזק נגרם בתהליך איטי ומתמשך ולא באופן מיידי או פתאומי אינה שוללת את הגדרת המושג תאונה על פי הפוליסה ומשכך, דוחה את טענת חברת הביטוח וקובע, כי עליה לפצות את פלונית בגין הנזקים שנגרמו לרכבה.
