הרכב נגנב וניזוק – חברת הביטוח טענה שידו של המבוטח הייתה במעל – תא"מ 4564-03-15 (שלום –עכו)
רכבו של פלוני היה מבוטח בביטוח מקיף. באחד הימים חנה את הרכב בסמוך לבית חולים ונסע מהמקום יחד עם חבר. כשחזר גילה שהרכב נגנב. האירוע דווח למשטרה ולחברת הביטוח. בחלוף מספר חודשים נמצא הרכב כאשר הוא הרוס ושמאי קבע שנגרם לו אובדן מלא. חברת הביטוח לא הכחישה את קיומה של פוליסת ביטוח תקיפה ואולם דחתה את הכיסוי הביטוחי בטענה שהרכב למעשה לא נגנב אלא שלמבוטח היה מניע והזדמנות להעלים את הרכב ולקבל את תגמולי הביטוח. עוד נטען, כי ברכב שאותר לא נמצאו ממצאים המעידים על ניסיונות פריצה. משכך, הוגשה תביעה לבית המשפט.
בית המשפט פונה אל סעיף החוק הרלוונטי :"סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, קובע: "נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחבותו". בית המשפט מסביר, כי היה ויוכח שפלוני היה מעורב בביום אירוע הגניבה, הרי שחברת הביטוח פטורה מתשלום על פי סעיף 26 לחוק.
בית המשפט מבהיר, כי ההלכה הפסוקה קובעת, כי על המבוטח להוכיח את קרות מקרה הביטוח ובמקרה שלנו גניבת הרכב והנזק שנגרם לו. מאידך, הנטל הוא על חברת הביטוח להוכיח את החריג למקרה הביטוח – קרי טענתה כי פלוני היה מעורב בביום האירוע. אין להטיל על המבוטח להוכיח שהוא לא היה מעורב בגניבה אלא על חברת הביטוח להוכיח את טענתה, כי פלוני היה מעורב בגניבה. בנוסף, היות וטענת חברת הביטוח כלפי פלוני הינה למעשה האשמה בעבירה פלילית הרי ש"כמות הראיות שתידרש על מנת לעמוד בנטל השכנוע תהא גדולה יותר".
בית המשפט קובע, כי אין ספק שפלוני הגיש תלונה במשטרה אודות גניבת הרכב וכי נגבתה ממנו הודעה על ידי המשטרה. עוד עלה, כי חברת הביטוח שלחה חוקר מטעמה אל פלוני ומפלט שיחות הטלפון שהוצג עלה, כי פלוני אכן יצר קשר עם המשטרה בסמוך לאירוע. בנוסף, לאחר שהרכב הניזוק אותר, שלחה חברת הביטוח שמאי מטעמה לבדוק את הרכב. בית המשפט קובע, כי למרות הטענה, כי לא נמצאו ברכב סימני פריצה, הרי שחברת הביטוח לא הציגה ראיות בעניין ולא הוכיחה את טענתה.
זאת ועוד, בית המשפט דוחה את טענות חברת הביטוח, כי לכאורה קיימות סתירות בין עדותו של פלוני בבית המשפט לבין מסירת גרסתו לחוקר. בית המשפט התרשם לחיוב מעדותו של פלוני אשר העיד גם לגבי נסיבות אשר אינן נוחות לו. כמו כן, בית המשפט אינו מקבל את הטענה, כי מצבו הכלכלי של פלוני היה קשה עד כדי כך שסיפק מניע לביום גניבת הרכב. נקבע, כי "לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי התובע היה נתון במצב כלכלי חריג, כזה שאכן ניתן לראות בו "מניע", אשר יגרום לאדם נורמטיבי להיות מעורב באירוע בעל גוון פלילי של ממש, ולביים גניבה של רכב על מנת לזכות בתגמולי הביטוח שלא כדין"
לאור כל אלו קובע בית המשפט, כי לא הוכח על ידי הנתבעת שפלוני היה מעורב באירוע הגניבה ומשכך, הינו זכאי לתשלום תגמולי הביטוח בגין הרכב.
