העובד קיבל רכב "צמוד" מהמעסיק ללא ביטוח צד שלישי – ת.ק 43683-01-15 (תביעות קטנות בקריות).
פלוני עבד בעבודה המצריכה נסיעות ברחבי הארץ ולשם כך קיבל רכב ממקום העבודה לצורך ביצוע עבודתו וכן לשימושו הפרטי. באחד הימים עת נסע ברכב שלא בזמן העבודה, פגע פלוני עם רכבו ברכב נוסף שעמד ברמזור אדום. אין מחלוקת שפלוני אשם בתאונה ועליו לפצות את הבעלים של הרכב שנפגע בתאונה על נזקי הרכוש. התברר, כי לרכב בו נסע פלוני לא היה ביטוח אחריות כלפי צדדים שלישיים (ביטוח צד ג'). במסגרת התביעה שהתבררה בבית המשפט דן השופט בשאלה, האם למעסיק יש אחריות כלפי פלוני אשר נסע ברכב ללא ביטוח צד שלישי ללא ידיעתו.
בית המשפט קובע, כי אין חובה שבחוק לבטח רכב בביטוח צד ג' ולכן יש לבחון האם יש מקום להטיל חובה שכזו בעקבות היחסים שבין הצדדים. בית המשפט קובע, כי המעסיק (שהינו הבעלים של הרכב) אינו חב בחובה שכזו כלפי בעל הרכב שנפגע בתאונה. עם זאת, המעסיק חב חובה כזו כלפי העובד שלו שעימו קיימים יחסים מיוחדים של עובד-מעביד.
בית המשפט קובע, כי "כחלק מ"חבילת ההטבות" הנמסרת עם הרכב הצמוד, לא ניתן להעלות על הדעת שהרכב לא יהיה מבוטח שעה שהוא משמש את המעסיק. כחלק מחובותיו של המעסיק כלפי עובדו, יש להטיל עליו חובת זהירות המכתיבה ככלל עריכת ביטוח לרכב, זאת לצד יתר חובותיו בעניין הרכב כגון שמירה על תקינותו".
בית המשפט למעשה מטיל חובה על מעסיקים לבטח בביטוח צד ג' את הרכבים שהם מוסרים לעובדים לשימושם וזאת בין היתר לאור העלות הנמוכה של ביטוח צד ג' לעומת הנזק הכלכלי שעלול להיגרם לעובד בשל אי עריכת הביטוח.
בסיכומו של דבר קובע בית המשפט, כי פלוני צריך לשלם על הנזק שגרם לרכב שנפגע ואולם על המעסיק לשפות אותו על הסכום ששולם בשל כך שלא דאג לביטוח. בית המשפט מוסיף בעניין זה, כי יש לבחון גם את האשם התורם של העובד ובנסיבות העניין מטיל על פלוני אחריות של 20% לכך שלא בירר את קיומו של ביטוח לפני התאונה.
