בית המשפט הורה לחברת הביטוח להקדים ולהגיש את ראיותיה- ת.א 49059-04-13 (שלום הרצליה)
פלוני הגיש תביעה כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה אותו ואת אשתו המנוחה בביטוח משכנתא. על פי חוזה הביטוח, במקרה ובו נפטר אחד מבני הזוג על חברת הביטוח לכסות את יתרת תשלום המשכנתא. לאחר פטירת אשתו, פנה פלוני אל חברת הביטוח על מנת שתכסה את יתרת המשכנתא. חברת הביטוח סירבה לשלם בטענה, כי בעת עריכת הביטוח הוסתר ממנה מידע רפואי אשר לו היה בידה הייתה נמנעת מלבטח את בני הזוג.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט עתר פלוני בבקשה, כי חברת הביטוח הנתבעת תקדים ותגיש את ראיותיה. נבהיר, כי כללי סדר הדין מחייבים במקרה הרגיל, כי התובע יקדים ויגיש את ראיותיו ולאחריו מגישים הנתבעים את הראיות מטעמם. הפיכת סדר הבאת הראיות הינה דבר חריג. חברת הביטוח כמובן התנגדה לבקשה.
בית המשפט שדן בבקשה מתייחס לתקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה זו קובעת, כי "הודה נתבע בעובדות שטען להן התובע וטוען כי על פי דין או מחמת עובדות שטען להן הנתבע אין התובע זכאי לסעד המבוקש – יהיה הנתבע הפותח וסדר הטיעון יהיה בהיפוך לסדר האמור בתקנה 158". המדובר למעשה בטענה של "הודאה והדחה".
בית המשפט קובע, כי למעשה כללי ההיפוך מתקיימים בנסיבות המקרה. כך, חברת הביטוח מסכימה שהייתה פוליסת ביטוח תקפה. עוד אין חולק, כי התקיים מקרה הביטוח שהוא מות המנוחה. בכך למעשה מסכימה חברת הביטוח לטענות העובדתיות של פלוני. אלא שחברת הביטוח מוסיפה טענה נוספת ולפיה בעת החתימה על חוזה הביטוח הסתירה המנוחה עובדות הקשורות במצבה הרפואי. טענה זו הינה טענה שמעבר לטענות הנטענות בכתב התביעה ומשכך, מהווה טענה "הדחה".
בנסיבות אלו קובע בית המשפט, כי יש הצדקה לסטות מהכלל הרגיל ולהורות, כי במקרה זה תגיש הנתבעת את ראיותיה לפני שיעשה כן התובע.
