תביעת רשלנות כנגד הביטוח לאומי בגין מסירת פרטים מוטעים – ת"ק 8063-02-15 (תביעות קטנות ירושלים)
פלונית הגיעה לגיל פרישה ביום 5.12.11 וממועד זה הייתה זכאית לקבלת קצבה זקנה ובלבד שלא היו לה הכנסות מעבודה העולות על ההכנסה המירבית כהגדרתה בחוק. פלונית פנתה למוסד לביטוח לאומי למוקד הטלפוני ונענתה על ידי דוברת שאמרה לה שאינה זכאית לקצבת זיקנה היות שהיא עובדת ובעלה מקבל קצבת נכות. בחלוף הזמן ולאחר בירור נוסף הגישה פלונית בכל זאת תביעה לקצבת זקנה וקיבלה תשלום מיום 1.11.12.
כאשר ביקשה לקבל את כל תקופת הזכאות מיום 5.12.11 טען המוסד לביטוח לאומי כי ביחס לחלק הזה חלה התיישנות בהתאם לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי לפיו לא תשולם גמלה בעבוד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו לחודש שבו הוגשה התביעה. טענת פלונית כי התביעה הוגשה באיחור בשל רשלנות נציגת המוסד לביטוח לאומי נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
פלונית הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה שם טען המוסד לביטוח לאומי, כי לבית הדין אין סמכות לדון בתיק היות ומדובר למעשה בתביעת נזיקין שבסמכות בית המשפט האזרחי. משכך, מחקה פלונית את התביעה בבית הדין והגישה אותה בבית המשפט לתביעות קטנות. שם טען המוסד לביטוח לאומי שלא הייתה רשלנות של נציגיו ובכל מקרה שהסמכות לדון בסכסוך הינה של בית הדין האזורי לעבודה.
בית המשפט קבע, כי הינו הפורום הנכון לדון בסכסוך וזאת מטעמים של תום לב. לא ייתכן קובע בית המשפט, כי המוסד לביטוח לאומי יטען בשני בתי משפט שונים דבר והיפוכו – כלומר פעם אחת שבית הדין אינו מוסמך לדון בתביעה ופעם שניה שהוא כן מוסמך לדון בתביעה.
לגופו של עניין קובע בית המשפט, כי הוא מקבל את גרסת פלונית באשר להתרחשות הדברים וכי הוטעתה על ידי נציגת המוסד לביטוח לאומי. בנסיבות אלו יש לביטוח הלאומי אחריות לפרטים שמסר ומשכך, עליו לפצות את פלונית על התקופה הרטרואקטיבית במסגרתה לא קיבלה קצבה. בית המשפט מייחס גם אחריות קטנה לפלונית בשיעור של 20% על כי בכל זאת לא הגישה את התביעה במועד ואולם פוסק, כי המוסד לביטוח לאומי ישלם לה סך של 18,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט.
