פתח שסתומים בעבודה וסבל מתסמונת תעלה קרפלית – ב"ל 18317-06-14 (אזורי לעבודה בתל אביב)
פלוני עבד בחברת חשמל. במסגרת עבודתו הוא היה מבצע משמרות עבודה בהן היה נדרש לפתוח שסתומים גדולים וקטנים במשך כ- 3-4 שעות בכל משמרת. פלוני החל לסבול מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) ומשכך, הגיש תביעה לביטוח הלאומי להכיר במצבו הרפואי כנובע מהעבודה. הביטוח הלאומי דחה את התביעה ומשכך, פנה פלוני אל בית הדין האזורי לעבודה.
בין הצדדים הוסכם על אופי העבודה של פלוני. סוכם, כי העבודה נעשית "בשתי הידיים תוך הפעלת לחץ וכוח על כפות הידיים". עוד הוסכם, כי "במערכת הצינורות קיים רטט ובעת אחיזת התובע בשסתומים הוא חש ברטט של המערכת בעת סגירתם וכן כשבא לפתוח את השסתומים…". "עבודת התובע בפתיחה וסגירה של השסתומים דורשת תנועות סיבוביות חוזרות ונשנות עם הידיים כשכף היד נמצאת או בפישוט יתר או בכיפוף יתר"
לאור הסכמת הצדדים באשר לאופי העבודה, מינה בית הדין מומחה רפואי מטעמו לבחינת השאלה, האם יש קשר בין העבודה ובין הליקוי הרפואי (CTS). המומחה קובע, כי תסמונת התעלה הקרפלית יכול ותיגרם כתוצאה מהפעלה רפטטיבית מאומצת של היד. פעולה רפטטיבית הינה כזו המתבצעת כאשר מעל 50% מהפעילות המתבצעת חוזרת על עצמה בכל פעילות ומנח שורש כף היד נמצא בכיפוף או יישור מוגזמים.
המומחה מסכם, כי על פי אופי עבודתו של פלוני, הוא מבצע עבודה חוזרת ונשנית, הכוללת הפעלת לחץ וכוח על כפות הידיים כאשר כפות הידיים נמצאות בכיפוף או פישוט יתר. בנסיבות אלו יש קשר בין תסמונת התעלה הקרפלית ובין העבודה.
בית הדין מאמץ את חוות דעתו של המומחה וקובע, כי יש להכיר בתסמונת ממנה סובל פלוני ככזו הנובעת מעבודתו.
