עובדת סיעוד תבעה פיצויי פיטורים לאחר שנטען כלפיה להתעללות

עובדת סיעוד תבעה פיצויי פיטורין לאחר שפוטרה בטענה להתעללות במטופלת – ס"ע 35318-10-14 (אזורי לעבודה – חיפה)

פלונית, עובדת זרה, הועסקה כמטפלת סיעודית של קשישה. באחד הימים אושפזה הקשישה בבית חולים ובסמוך לכך, פוטרה פלונית באופן מידי באמצעות 2 בנותיה של המטופלת. במקביל הוגשה על ידן תלונה במשטרה על התעללות כנגד המטפלת. פלונית הגישה תביעה לבית הדין לפיה הינה זכאית לתשלום פיצויי פיטורין. התביעה הוגשה בתחילה כנגד המטופלת הקשישה ואולם לאחר שהאחרונה נפטרה, תוקנה התביעה והוגשה כנגד העיזבון וכנגד 2 הבנות.

בית הדין דן בתחילה בשאלה האם הבנות הינן המעסיקות של פלונית והאם יש מקום לתבוע אותן באופן ישיר. בית הדין מפנה להלכה שנקבעה בעניין, כדלקמן: "סוגיית זהות המעסיק בענף הסיעוד והשאלה באלו נסיבות יש לראות בבני משפחה של המטופל הסיעודי מעסיק של המטפל הסיעודי, ביחד עם המטופל או לחוד, נדונו בהרחבה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה. בע"ע 660/06 ישי בירגר – ג'ונל קטיבוג (מיום 23/1/2008. "הלכת בירגר"), קבע כב' השופט רבינוביץ כי "נקודת המוצא במקרים מעין אלה היא כי המטופל, עימו בדרך כלל נקשר חוזה העבודה, הוא מעבידו של המטפל, ולכן תביעה למימוש זכויות הנובעות מתקופת עבודתו של המטפל ומסיומה יש להגיש כנגד המטופל, או העיזבון במידה שהמטופל הלך לעולמו". בית הדין מוסיף, כי החזקה הינה, כי המעסיק של העובד/ת הזר הינו המטופל ואולם חזקה זו ניתנת לסתירה. " לצורך סתירת החזקה לא די להצביע על מעורבות של קרוב המשפחה בהתקשרות עם המטפל, בהסדרת תנאי עבודתו או בפיקוח עליו, כל עוד מעורבות זו נעשית כסיוע למטופל הסיעודי בהתחשב בקשייו, כמתבקש ממערכת היחסים המשפחתית, ומבלי להקים קשר משפטי עצמאי בין קרוב המשפחה למטפל. מאידך, ככל שקרוב המשפחה לא רק שימש כ"ידו הארוכה" של המטופל לצורך ייעוץ וסיוע, אלא קיבל את ההחלטות על דעת עצמו ומטעמיו – עליו לשאת בהשלכות מעשיו וראוי להטיל עליו אחריות ישירה מול המועסק"

בענייננו בית הדין קובע, כי הגם שהבנות היו גרות בסמיכות לאם וביקרו אותה פעמים רבות מידי יום ואף העבירו בפועל את תשלום שכרה של פלונית לידיה, אין בכך כדי לסתור את החזקה ואין לראות בהן מעסיק בפועל של פלונית.

באשר לשאלה האם פלונית זכאית לפיצוי פיטורין – בית הדין קובע, כי חוק פיצויי פיטורין קובע, כי עובד שפוטר זכאי לפיצוי פיטורין. עם זאת, החוק מאפשר בנסיבות חריגות ביותר לשלול את הפיצויים.

לטענת הנתבעות, פלונית אינה זכאית לפיצויי פיטורין שעה שהזניחה את אמן, התעללה בה, הכתה אותה וגערה בה. בית הדין מציין, כי מדובר בטענות חמורות בעלות אופי פלילי המצריכות מידת הוכחה מוגברת. לדעת בית הדין, הנתבעות לא הוכיחו כנדרש את טענתן באופן שמצדיק שלילת פיצויים. בית הדין מציין, כי למרות שנערכו שיחות הבהרה למטפלת על ידי חברת הסיעוד לבקשת הנתבעות, הרי שהנתבעות לא ביקשו להחליף את העובדת בעובדת אחרת אלא רק ביקשו שתיתן יחס אישי יותר לאמן. הדגש בתלונות כלפי העובדת היה שיחסה הינו קריר אבל לא נכתב ולא נאמר דבר בנוגע להזנחה. בית הדין מוסיף, כי הטענה שפלונית הכתה את המטופלת הינה טענה בעלמא. כך, בבית המטופלת היו מצלמות משנת 2012 ובשום מקום לא הוצג, כי פלונית הכתה את המטופלת.

בסיכומו של דבר פוסק בית הדין לפלונית פיצוי באופן שישולמו לה פיצויי פיטורין וחלף הודעה מוקדמת. עוד פוסק בית הדין פיצוי בסך של 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

גלילה למעלה