נהג אוטובוס טען להחמרה בבעיית הטחורים בגלל העבודה – ב.ל 10333-01-11 (אזורי לעבודה ת"א)
פלוני עובד במשך עשרות שנים כנהג אוטובוס. לטענתו, בשל אופי עבודתו כנהג אוטובוס התפתחו אצלו טחורים ופיסורה ומשכך, ביקש להכיר בליקוי הרפואי כנובע מהעבודה. הביטוח הלאומי דחה את התביעה ומשכך, הוגשה תובענה לבית הדין לעבודה.
במסגרת הדיון בבית הדין הוסכם, כי עבודתו של פלוני כללה נהיגה באוטובוס במשך שנים רבות במשך 11-14 שעות ביום. עוד הוסכם שבעשור האחרון הינו נוהג תוך ישיבה על כיסא הידראולי וכי נוכח תנאי העבודה הוא נאלץ לאכול ג'אנק פוד וכן להתאפק במשך זמן ממושך ולא להתפנות.
בית הדין מינה מומחים מטעמו על מנת לבחון האם יש באופי העבודה כדי לגרום או להחמיר את בעיית הטחורים ממנה סובל פלוני וזאת על פי תורת המיקרוטראומה. המומחה השני שמונה קבע, כי בהחלט יש קשר בין אופי העבודה ובין הליקוי הרפואי ממנו סובל פלוני.
המוסד לביטוח לאומי עמד על דחיית התביעה בטענה, כי המומחה לא מסביר אלו פעולות גרמו לליקוי הרפואי שכן על פי תורת המקרוטראומה יש להראות שפעולה חוזרת ונשנית פעמים רבות היא שגרמה לליקוי בעוד שבענייננו, ישיבה על כיסא אינה יכולה לכאורה להיחשב לפעולה אלא למצב סטאטי.
בית הדין דוחה את הטענה של המוסד לביטוח לאומי וקובע, כי "לא היה בתנוחת הישיבה כשלעצמה כדי להביא לנזקי התובע, אלא בסביבת הישיבה. לא מנח הישיבה אלא מנחת הישיבה – הטחות הישבן והטלטולים בנסיעה"
סיכומו של דבר, בית הדין מאמץ את חוות הדעת של המומחה השני שמונה מטעמו וקובע, כי יש קשר של החמרה בין אופי עבודתו של פלוני כנהג אוטובוס במשך שנים רבות ובין הליקוי הרפואי של טחורים ממנו הינו סובל.
