מדריך תאונות עבודה

כללי:

מטרת מדריך זה הינה לתת לקורא ידע ראשוני בתחום תאונות בעבודה. המדריך אינו נועד להוות תחליף לייעוץ משפטי של עורך דין אלא לעזור לקורא בהבנת המושגים הבסיסיים בתחום. המדריך דן בכללים הבסיסיים במסגרת הליכי בית המשפט ואל מול המוסד לביטוח לאומי.

מהי פגיעה בעבודה:         

פגיעה בעבודה הינה אירוע פגיעה במסגרת עבודה וכתוצאה מהעבודה (תוך כדי העבודה ועקב העבודה) אשר בעקבותיו נגרם לעובד נזק גוף. בנוסף, נזק גוף יכול שיגרם לעובד אף כתוצאה ממחלה שמקורה בעבודה או על פי תורת המיקרוטראומה. כל אלו מהווים "פגיעה בעבודה" ונדון בהם במסגרת מדריך זה. להלן מספר דוגמאות לפגיעות בעבודה כתאונה, מחלה או מיקרוטראומה.

תאונה בעבודה – אירוע פתאומי שאירע לעובד במהלך העבודה דוגמת נפילה של עובד בעבודה בשל רצפה מלוכלכת, נפילה מגובה בעבודה, פציעה מכלי עבודה וכדומה.

מחלה – לעיתים חשיפה ממושכת לחומרים או סיכונים במסגרת העבודה יכולים לגרום למחלה אצל עובד. כך, חשיפה ממושכת לאבק בעבודות קידוח או צבע עשויות לגרום למחלת ריאות. חשיפה לאסבסט עלולה לגרום למחלת הסרטן.

מיקרוטראומה – תורת המיקרוטראומה הינה יציר הפסיקה ואינה מוזכרת בחוק. מדובר במצב בו לאדם נגרם נזק גוף כתוצאה מביצוע פעולות דומות, חוזרות ונשנות לאורך תקופה ארוכה עד כדי פגיעה באיבר מאיברי הגוף. מצב שכזה אינו מוגדר כמחלה וכן לא ניתן לומר שהמדובר בתוצאה של אירוע תאונתי. מצבים בהם עובד סובל מבעיות כתוצאה מביצוע עבודה המפעילה איבר מאיברי הגוף באופן זהה, חוזר ונשנה לאורך תקופה ארוכה תוכר- כמיקרוטראומה.

נפגעתי בעבודה – מה עושים?

פגיעה בעבודה מצריכה טיפול במספר מישורים כאשר על מנת שהעובד יקבל את כל הזכויות המגיעות לו עליו לפעול בכל האפיקים העומדים לרשותו.

1. תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי – עובד שנפגע צריך להגיש תביעה להכרה באירוע כ"תאונת עבודה" במוסד לביטוח לאומי. בנוסף, במידה ונותרה לעובד נכות עליו לפעול להגשת תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה בביטוח הלאומי.

2. תביעת נזיקין – על העובד לבחון האם הנזק נגרם כתוצאה מהפרת חובה ו/או רשלנות במעשה או מחדל של המעסיק או כל גורם אחר. במידה והתשובה חיובית הרי שיש מקום להגיש תביעת נזיקין כנגד המעוול.

3. בדיקת זכויות בפוליסות ביטוח וקרן פנסיה – במידה שלעובד קיימות פוליסות ביטוח עליו לבדוק באופן ספציפי האם הוא זכאי לזכויות שונות מכוח הכיסויים הביטוחיים. כמו כן, יש לשקול הגשת תביעה לתשלום מכוח קרן הפנסיה.

    

   תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי

   עובד שנפגע במסגרת עבודתו ועקב עבודתו – צריך לפעול למימוש זכויותיו בביטוח הלאומי.

   תביעה להכרה בביטוח לאומי

   יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי שעניינה "הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה". במסגרת תביעה זו יש לציין בדיוק כיצד אירעה התאונה בעבודה והמוסד לביטוח לאומי יבדוק את נסיבות האירוע. כמו כן, יש לציין במסגרת התביעה מהם הליקויים הרפואיים שנגרמו כתוצאה מהפגיעה.

   לאחר שהמוסד לביטוח לאומי יבחן את התביעה תינתן החלטתו האם להכיר בתאונה כתאונת עבודה או האם לדחות את התביעה.

   במידה והמוסד לביטוח לאומי יכיר בתאונה כתאונת עבודה עליו לפרט אף את הליקויים הרפואיים שהוכרו בעקבות האירוע. משכך, יש חשיבות גדולה לציין, כבר בתביעה הראשונית את כל הליקויים הרפואיים שנגרמו וזאת על מנת שההכרה במסגרת ביטוח לאומי תהיה מלאה.

   לאור האמור ישנה חשיבות לקבלת יעוץ משפטי כבר בשלבי התביעה הראשונים.

   במידה ובעקבות אירוע התאונה העובד לא שב לעבודתו וניתנו לו "ימי מחלה" הרי שיש לצרף לתביעה אישור רפואי הנקרא "תעודה רפואית לנפגע בעבודה" והכולל את פירוט ימי המחלה שניתנו על ידי הרופא המטפל. המוסד לביטוח לאומי ישלם לעובד "דמי פגיעה" עבור 90 ימי מחלה וזאת בשיעור של 75% מהשכר שקדם לפגיעה.

   במידה שהמוסד לביטוח לאומי החליט לדחות את התביעה ולא להכיר באירוע כ"תאונת עבודה" הרי שיש צורך להגיש ערעור על ההחלטה. ערעור זה מוגש על דרך של תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.

   תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה

   לאחר שהתביעה הוכרה כתאונת עבודה על העובד להגיש תביעה נוספת שכותרתה "תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה". במסגרת תביעה זו יש לציין את הליקויים הרפואיים, הכאבים והמגבלות מהם סובל העובד בעקבות התאונה וכן לצרף את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי.

   לאחר הגשת התביעה יזומן העובד לדיון בפני ועדה רפואית אשר תדון בשיעור הנכות שנותר לעובד כתוצאה מהאירוע. הוועדה יכולה לקבוע דרגת נכות זמנית וכן דרגת נכות צמיתה.

   במידה והוועדה קבעה נכות זמנית בשיעור מסויים – הרי שהעובד יהא זכאי לתשלום חודשי במהלך כל תקופת הזמניות בשיעור של 75% משכרו שקדם לתאונה במכפלת אחוזי הנכות הזמנית שנקבעו. במידה והעובד לא שב לעבודה ועדיין אינו משתכר בתקופת הנכות הזמנית הרי שבאפשרותו להגיש תביעה נוספת שנקראת "נכה נזקק" וזאת במטרה לבקש ולקבל קצבה מלאה בתקופת הנכות הזמנית.

   במידה והוועדה קבעה דרגת נכות צמיתה בשיעור שבין 0%-9% לא יהא העובד זכאי לתשלום נוסף מהביטוח הלאומי.

   במידה והוועדה קבעה דרגת נכות צמיתה בשיעור של מעל 9% ועד 19% – יהא העובד זכאי לתשלום חד פעמי.

   במידה והוועדה קבעה דרגת נכות צמיתה בשיעור של 20% ומעלה יהא העובד זכאי לתשלום של קצבה חודשית.

   באפשרות הוועדה הרפואית להגדיל את הנכות הרפואית שקבעה במקרה בו התרשמה שבעקבות הפגיעה נפגע כושר השתכרותו של העובד ויש לו ירידה משמעותית בהכנסות בפועל.

   על החלטת הוועדה הרפואית ניתן לערער בפני ועדה רפואית לעררים. על החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתן לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה וזאת בשאלה משפטית בלבד.

   תביעת נזיקין:

   עובד שנפגע בעבודה זכאי להגיש אף תביעת נזיקין כנגד הגורם שגרם לנזקו וזאת כל עוד ניתן להוכיח אחריות דוגמת רשלנות או הפרת חובה חקוקה. למעשה בתביעת נזיקין יש להוכיח שני פרמטרים על מנת להצליח בתביעה: אחריות ונזק.

   שאלת האחריות בתביעת נזיקין

   בניגוד לתביעה מול הביטוח הלאומי שבה מספיק להראות שנגרמה פגיעה במסגרת העבודה הרי שבתביעת נזיקין יש צורך להוכיח אחריות שהופרה על ידי הגורם שהביא לנזק. לא די בכך, שנגרם נזק אלא יש צורך במרכיב "האשם".

   משכך, יש לבחון מהי האחריות שיש לאותו מעוול כלפי הנפגע והאם חובת האחריות הופרה ובכך גרמה לנזק.

   בפסיקה העניפה בתחום נקבע זה מכבר, כי למעסיק קיימת אחריות לדאוג לעובד לסביבת עבודה בטוחה ונקייה ממפגעים. הוכר, כי היחסים שבין המעסיק לעובד הינם יחסים מיוחדים המחייבים את שני הצדדים כאשר על המעסיק לדאוג לבטיחות העובד.

   יחד עם זאת, אין מדובר באחריות מוחלטת ולא בכל פעם שעובד נפגע בתאונת עבודה "אוטומטית" גם המעסיק "אשם" באירוע. יש לבחון כל מקרה לגופו. כך, עובד שנפל בעבודתו ונפגע יצטרך להוכיח שנפל בגלל מכשול בעבודה (כגון רצפה רטובה ו/או מלוכלכת) ושהיה על המעסיק לדאוג להסרת המפגע.

   טענה נוספת שנוגעת לטיב היחסים הינה החובה של המעסיק לספק לעובד כלי עבודה מתאימים לביצוע העבודה וכן אמצעי מיגון בהתאם לסוג העבודה המבוצעת. כך, עובד שיפגע בשל היעדר כלי עבודה ואמצעי מיגון, יוכל לטעון טענות כנגד המעסיק.

   עוד נקבע בפסיקה, כי על המעסיק לדאוג להעביר נהלים והוראות בטיחות לעובדים בתחום הרלוונטי לעבודתם והפרת חובה זו תילקח בחשבון לחובת המעסיק.

   יש לציין, כי פקודת הבטיחות בעבודה והתקנות שהותקנו מכוחה קובעים כללים והסדרים מחייבים בסוגי עבודות שונות. הפרה של אחת מההוראות על ידי המעסיק יכול ותוביל להכרה באחריותו לאירוע הפגיעה.

   בסיכומו של דבר חשוב לדעת ולהבין, כי על מנת לזכות בתביעת נזיקין כנגד המעסיק, יש צורך להוכיח את אחריותו לאירוע וכי אלמלא פעל ברשלנות ו/או במחדל התאונה לא הייתה מתרחשת.

   שאלת הנזק

   גם לאחר שהוכחה אחריותו של המעסיק עדיין חלה על הנפגע החובה להוכיח את הנזק שנגרם לו לצורך קבלת פיצוי. במסגרת פגיעת גוף קיימים ראשי נזק שונים המצריכים הוכחה: כאב וסבל, הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, עזרת צד שלישי, נסיעות, ניידות ועוד. כמו כן, הפיצוי הנפסק ניתן הן על הפסדי העבר והן על הפסדים צפויים בעתיד.

   הכלל המשפטי הוא, כי לצורך הוכחת נזק גוף יש לצרף חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הפגיעה שיקבע את שיעור הנכות שנותרה בעקבות התאונה. אי צירוף חוות דעת לכתב התביעה כמוה כוויתור על הטענה שנותרה לנפגע נכות בעקבות התאונה. זאת ועוד, אדם שנפגע במספר תחומי רפואה שונים יידרש לצרף חוות דעת רפואית בכל אחד מהתחומים.

   במסגרת ההליך המשפטי יידרש בית המשפט לבחון האם הפגיעה השפיעה על תפקוד הנפגע. כמו כן, האם חלה ירידה בהכנסות והאם צפוי שינוי בהכנסות בעתיד. כמו כן, ייבדק הצורך בטיפולים רפואיים, הוצאות, עזרה וכדומה.

   באופן טבעי קיים קושי לכמת במדויק את הסכום לו זכאי ניזוק שנפגע בפגיעת גוף ומשכך, קיימת חשיבות רבה לצירוף ראיות שונות להוכחת הנזקים הנטענים. כך, תלושי שכר לפני ואחרי התאונה יכולים להעיד על ירידה בשכר שנגרמה בעקבות התאונה.

   הקשר בין תביעת נזיקין לבין תביעת ביטוח לאומי

   מצד אחד, תביעת ביטוח לאומי ותביעת נזיקין הן שתי תביעות נפרדות ואף ייתכן, כי אחת התביעות תתקבל ואילו השנייה תידחה.

   עם זאת, קיים קשר בין התביעות שמשפיעה אחת על רעותה ויש חשיבות לנהל את התביעות באופן מושכל ומחושב תוך הבנת הממשקים ביניהם. אנו נציין מספר השקות רלוונטיות, כדלקמן:

   קיזוז תשלומי ביטוח לאומי מתביעת הנזיקין – הזכאות לקבלת פיצויים במסגרת תביעת נזיקין נשענת על הרציונאל לפיו אדם זכאי לפיצוי מלא על הנזק שנגרם לו ואולם לא מעבר לכך. משכך, כל זכות ו/או טובת הנאה שצמחה לאדם כתוצאה מהתאונה תקוזז מתוך סכום הפיצויים שיקבע על ידי בית המשפט. הדבר נכון גם לגבי תשלומים המתקבלים מביטוח לאומי בעקבות התאונה. כך, אדם שייקבע שהנזק שנגרם לו הינו בשיעור של 100,000 ₪ בעוד שביטוח לאומי שילם לו סך של 30,000 ₪ יקבל בסופו של יום סך של 70,000 ₪ בלבד מאת המעוול.

   חשוב לדעת, כי לא ניתן להימנע מחובת הקיזוז על ידי הימנעות מהגשת תביעה לביטוח הלאומי. בתי המשפט מקזזים את הסכומים שצפויים להתקבל מביטוח לאומי גם אם הניזוק לא פעל אל מול הביטוח הלאומי. משכך, נפגע שיימנע מהגשת תביעה לביטוח לאומי יינזק בכך שיקוזז לו תגמול אותו לא קיבל בפועל.

   קביעת הנכות בביטוח לאומי אינה מחייבת בתביעת הנזיקין ואולם יש לה השפעה – כפי שהבהרנו, בעת הגשת תביעת נזיקין יש לצרף חוות דעת רפואית על ידי מומחה בתחום בו נגרם הנזק. חוות הדעת משמשת להוכחת שיעור הנכות. לא ניתן להשתמש בקביעת הביטוח הלאומי במקום חוות דעת רפואית וייתכן וקביעות המומחה אף יהיו שונות מאלו של המוסד לביטוח לאומי (כל זאת למעט בתביעת תאונת דרכים שהינה תאונת עבודה ועל כך בדיון נפרד).

   לכאורה אם כן, אין שום משמעות לקביעת הנכות של הביטוח הלאומי במסגרת תביעת הנזיקין. עם זאת, קביעת המוסד לביטוח לאומי יכולה להיות ראיה מסייעת לגובה דרגת הנכות.

   עימות בין גרסאות – במסגרת הדיון בבית המשפט הכלל הוא שהצדדים יכולים לעיין בכל המסמכים הקשורים להוכחת התביעה ו/או הפרכתה. משכך, לנתבע יש הזכות לעיין בתיקים הרפואיים של הנפגע וכן בתביעות שהוגשו למוסד לביטוח לאומי לרבות התביעה בגין האירוע נשוא התביעה.

   היות שכאשר מוגשת תביעה בביטוח לאומי נדרש הנפגע לפרט את נסיבות התאונה ולעיתים אף להתייצב בחקירה אצל חוקר של המוסד לביטוח לאומי, הרי שגרסאות שנמסרו יכולות לשמש כראיה במשפט. כך, לעיתים עושים נתבעים שימוש בגרסאות סותרות שנמסרו מצד אחד בביטוח לאומי לעומת גרסה שונה במשפט האזרחי.

   מקרים בהם כל סכום הפיצויים מתקזז בתשלומי הביטוח הלאומי

   כפי שהסברנו הכלל בדיני הנזיקין הוא, כי אדם לא יכול לקבל פיצוי מעבר לנזק שנגרם לו. משכך, מסכום הנזק כפי שנגרם לנפגע יש להפחית את כל הכספים וטובות ההנאה להם הוא זכאי בעקבות האירוע לרבות תשלומי ביטוח לאומי.

   משכך, אדם שבעקבות הפגיעה זכאי לפיצוי בסך של 100,000 ₪ ואשר קיבל תשלום מביטוח לאומי בין התאונה בסך של 30,000 ₪, יפוצה בסך נוסף של 70,000 ₪.

   ומה קורה כאשר התשלום שהתקבל ויתקבל מביטוח לאומי הינו בסך של 100,000 ₪ ואפילו למעלה מכך? – במקרה שכזה יש לבחון האם מי שגרם לנזק הינו המעסיק או שמא הנתבע הינו צד שלישי אחר:

   במקרה שהמעוול והנתבע הוא המעסיק – במקרה שכזה במידה ותשלומי הביטוח הלאומי שווים לגובה הנזק או אף למעלה מכך, מתקזז סכום הפיצוי במלואו ואותו נפגע לא יהא זכאי לפיצוי בגין תביעתו. למעשה תביעתו תדחה.

   במקרה שהמעוול אינו המעסיק אלא גורם שלישי אחר – במקרה כזה במידה ותשלומי הביטוח הלאומי שווים לגובה הנזק או אף למעלה מכך, יהא הנפגע עדיין זכאי לשיעור של 25% מגובה הנזק שנגרם לו.

   מדובר בחריג לדיני הנזיקין ולפיו אדם יכול לקבל למעשה פיצוי העולה על הנזק שנגרם לו. הרציונאל מאחורי הכלל הינו שלמוסד לביטוח לאומי קיימת הזכות לתבוע שיפוי מאת המעוול בגין תשלומים ששילם לנפגע. כאשר מדובר בתביעה כנגד המעסיק אין הביטוח הלאומי רשאי לחזור ולתבוע החזר של התשלומים מאת המעסיק שכן "דמי הביטוח" שולמו מידי חודש על ידי המעסיק. יחד עם זאת, כאשר מדובר על מעוול שהוא צד שלישי שאינו המעסיק רשאי המוסד לביטוח לאומי לפנות אליו בדרישה לשפות אותו עבור תשלומים ששילם לנפגע. משכך, על מנת לעודד נפגעים להוכיח את תביעתם כנגד גורמים נוספים שאינם המעסיק, מעודד החוק את הנפגעים על דרך של מתן "הטבה" בדמות פיצוי מובטח אף אם כל תביעתם תתקזז בתשלומי הביטוח הלאומי.

   תאונת דרכים בעבודה

   כאשר עובד נפגע בתאונת דרכים בעבודה הרי שעומדות בפניו שתי תביעות. תביעה אחת כנגד המוסד לביטוח לאומי כפי שפירטנו בתחילת המאמר. התביעה השנייה הינה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

   בשונה מתביעת נזיקין רגילה הרי שבתביעה בגין תאונת דרכים אין לתבוע את המעסיק או המעוול אלא בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – התביעה מוגשת כנגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה. ככל שהנפגע הינו נהג או נוסע ברכב – תוגש התביעה כנגד המבטח של הרכב בו נסע הנפגע. ככל שהנפגע הינו הולך רגל – תוגש התביעה כנגד המבטח של הרכב הפוגע.

   בניגוד לתביעת נזיקין רגילה הרי שבתביעה בגין תאונת דרכים קיימת אחריות מוחלטת ולא מתעוררת השאלה מי הגורם האשם בתאונה. כך, אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי מלא על הנזקים שנגרמו לו וזאת אף אם הוא האשם הבלעדי בנזק.

   בנוסף, בניגוד לתביעת נזיקין רגילה, בעת הגשת תביעה בגין תאונת דרכים אין לצרף חוות דעת רפואיות לצורך הוכחת הנכות שנותרה לנפגע אלא יש לפנות בבקשה לבית המשפט למנות מומחים רפואיים לבדיקת הנפגע. בית המשפט יתרשם מהתיעוד הרפואי שיוצג בפניו ובהתאם לכך יחליט האם למנות מומחים רפואיים בתחומים הרלוונטיים והם אלו שיקבעו את נכותו של הנפגע.

   הקשר בין תאונת דרכים בעבודה לביטוח לאומי – בניגוד להליך שבתביעת נזיקין רגילה, הרי שקביעת דרגת הנכות על ידי הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי מחייבת אף במסגרת ההליך בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

   קביעת הנכות על ידי הוועדה הרפואית מכונה "קביעה על פי דין" והיא למעשה משמשת כהוכחה לגובה הנכות שנותר לנפגע. כך, במקרה שנקבעה נכות על ידי הוועדה תוגש התביעה לבית המשפט בצירוף החלטת הוועדה הרפואית ובית המשפט לא יידרש למינוי מומחים רפואיים.

   תביעה על פי פוליסת ביטוח וקרן פנסיה

   כפי שהסברנו עד כה, עובד שנפגע במסגרת עבודתו יפעל להגשת תביעות כנגד המעוול והמוסד לביטוח לאומי. עם זאת, חשוב להכיר בכך שייתכן ולעובד קיימות זכאויות במסגרת פוליסות ביטוח פרטיות וקרן הפנסיה.

   תביעה של קרן הפנסיה – כיום לכל עובד קיים כיסוי פנסיוני על פי חוק. קרן הפנסיה כוללת מעבר לחיסכון גם כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן היכולת לעבוד. כך, במקרה בו נפגע עובד וכתוצאה מכך אינו יכול לשוב לעבודה באפשרותו לפנות לקרן הפנסיה בתביעה.

   קרן הפנסיה תבחן את התיעוד הרפואי שיועבר לעיונה ובמידת הצורך אף תבדוק את העובד על ידי מומחים מטעמו. בסופו של התהליך תקבע קרן הפנסיה האם העובד אכן איבד את כושר עבודתו באופן מלא או חלקי ולאיזה פרק זמן. ככל שתכיר קרן הפנסיה באובדן הכושר יהא העובד זכאי לקצבה חודשית בהתאם לפרק הזמן שאושר.

   תביעה על פי פוליסת ביטוח – לכל אדם יש אפשרות לערוך ביטוחים באופן פרטי ויש רבים שמבוטחים בפוליסות ביטוח חיים, תאונות אישיות, ביטוח בריאות ועוד. במקרה של פגיעה בעבודה חשוב מאוד לבדוק את כל הפוליסות שברשות הנפגע שכן יתכן וישנם כיסויים ביטוחיים רבים שרלוונטיים.

   כך, יש פוליסות הכוללות פיצוי חד פעמי בגין נכות כתוצאה מתאונה, כיסוי ביטוחי בגין אובדן הכושר לעבודה, פיצוי בגין שברים, כוויות וימי אשפוז וכן פיצוי בגין מחלות קשות.

   יש להדגיש, כי תקופת ההתיישנות בביטוח הינה תקופה קצרה של שלוש שנים ולכן יש מקום להזדרז בבדיקת הזכאות.

   לסיכום

   אירוע של פגיעה בעבודה הינו אירוע מורכב אשר דורש לעיתים הגשת מספר תביעות בשל אירוע אחד אשר יש ביניהם ממשקים שונים.

   לפיכך, קיימת חשיבות מכרעת לקבלת ייעוץ משפטי עוד בשלבי ניהול התביעה הראשוניים.