העובד פוטר בשל סיבות שלא נמנו בהזמנה לשימוע – ס"ע 1470-06-11 (אזורי לעבודה בת"א)
פלוני עבד במכון התקנים כטכנאי בודק. לטענתו התגלעו מחלוקות בינו ובין האחראית על עבודתו אשר ניסתה להתערב בשיקול דעתו המקצועית כאשר בשלב מסוים קיבל זימון לשימוע לפני פיטורין. לאחר השימוע פוטר פלוני מעבודתו.
פלוני הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בטענה, כי הפיטורין נעשו שלא כדין שעה שהוא היה עובד טוב ויעיל ועמד ביעדים שהוצבו בפניו. לטענתו, פיטוריו נעשו חודשיים לפני שהיה זכאי לקבל מעמד של קביעות בעבודה וזאת בחוסר תום לב וללא כל סיבה עניינית.
בית הדין קבע, כי ההלכה היא, כי פיטורי עובד צריכים להיעשות מסיבה עניינית בלבד שאחרת מדובר בפיטורין שלא כדין. בית הדין מצא, כי במכתב השימוע נאמר לפלוני, כי הסיבה לשימוע הינה אי עמידה בלחץ העבודה, סירוב לבצע פעולות בהתאם להנחיות הממונים וכן הישארותו לבד במעבדה בניגוד להנחיות. היות ושיחת השימוע הוקלטה, התרשם בית הדין, כי פלוני השיב לכל הטענות שעלו כנגדו במסגרת השימוע כאשר אין חולק על מקצועיותו של פלוני במסגרת העבודה. התברר, כי למעשה סיבת הפיטורין הינה היחסים הבינאישיים העכורים בינו ובין הממונה עליו במסגרת העבודה.
בית הדין קובע, כי "בהתבסס על קביעתנו לעיל, העובדה לפיה עילות הפיטורים שפורטו בהזמנה לשימוע לא הן שעמדו ביסוד פיטורי התובע, מהווה פגם בהליך פיטוריו". נקבע, כי משעה שהמעסיק לא פירט את הסיבות האמיתיות לפיטורין במכתב השימוע הוא מנע מפלוני להיערך כנדרש לשימוע ולהציג בהתאם טיעונים שיכלו לשנות את ההחלטה בעניינו. בית הדין מוסיף, כי גם טענותיו של פלוני שכן עלו בשימוע לא נבדקו על ידי המעסיק אשר למעשה כבר החליט על ביצוע הפיטורין עוד בטרם התקיים הליך השימוע. בכך, נפלו פגמים מהותיים בהליך השימוע.
על רקע זאת קובע בית הדין, כי פלוני זכאי לפיצוי בשווי 7 משכורות ובסך של 42,000 ש"ח.
