האם פגיעה בכתפיים של אחראי פינוי פסולת תוכר כתאונת עבודה? – ב"ל 21118-08-12 (אזורי לעבודה – ת"א)
פלוני עבד כחצרן בבית חולים במשך כ- 30 שנים. בעבודתו היה פלוני מרים משאות ומכניס לעגלה. כמו כן, היה עליו לדחוף ולמשוך את העגלה הכבדה וכן להרים את דלת מעלית המשא מספר פעמים מידי יום. פלוני סבל מקרע של שריר הסופרא ספינטוס (SS) בכתף ואולם המוסד לביטוח לאומי טען שאין קשר בין עבודתו של פלוני ובין הליקוי הרפואי.
פלוני הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה ומונה מומחה רפואי מטעם בית הדין שקבע כדעת המוסד לביטוח לאומי שאין קשר בין עבודתו של פלוני ובין הליקוי הרפואי. בית הדין נדרש להכריע האם לקבל את קביעת המומחה.
נבהיר, כי ברוב רובם של המקרים מאמץ בית הדין את קביעות המומחה מטעמו ורק במקרים חריגים ביותר יסטה בית הדין מקביעות המומחה. עם זאת, בעניין שבפנינו קובע בית הדין, כי מעיון בחוות הדעת נראה שקיים חשד שהמומחה אינו בקיא בהלכות בית הדין והאופן בו נקבע קשר סיבתי משפטי.
בית הדין קובע, שיש בעייתיות בקביעת המומחה כי פלוני לכאורה לא עבד בעבודה שכרוכה בהרמת ידיים מעל גובה הכתף כאשר מתוך עיון בעובדות שהוצגו למומחה עולה במפורש שלא כך הדבר.
נאמר למומחה, כי פלוני היה מוציא חבילות תוך הרמת כתפיים, עוד נאמר, כי היה צריך להוריד חביות מלמעלה תוך הושטת הידיים מעל גובה הכתפיים וכן נאמר, כי היה צריך להרים את דלת המעלית הכבדה באופן ידני עד לגובה מעל הראש. לאור זאת קובע בית הדין, כי ברור שלאור העובדות הללו שהוצגו בפני המומחה לא ניתן לומר, כפי שקבע, כי פלוני לא עבד בעבודה שכרוכה בהרמת ידיים ולאור זאת אין לקבל את קביעת המומחה בדבר היעדר קשר סיבתי.
לבסוף, בית הדין מזכיר, כי מאחר ואנו מצויים בתחום הביטחון הסוציאלי פועל הספק לטובתו של המבוטח.
לאור כל אלו קובע בית הדין, כי יש לקבל את התביעה לפיה יש קשר סיבתי בין הפגיעה של פלוני בכתף ובין עבודתו.
