קביעת דרגת נכות על פי דין בתאונות דרכים

קביעת דרגת נכות על פי דין בתאונות דרכים-סעיף 6ב

סעיף 6ב: "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

הסעיף אינו מטיל חובה לפנות בתביעה לקביעת נכות על פי כל דין, אלא מורה רק מה התוצאה כשקיימת קביעה כזו לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק הפיצויים (רע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' טטרו, פ"ד מז (4) 89, 94).

מועד שמיעת הראיות

1. הלכה היא כי מועד הגשת חוות-הדעת של המומחה הרפואי לתיק בית-המשפט הוא המועד הקובע לתחילת שמיעת הראיות לצורך סעיף 6ב לחוק הפיצויים, וכי החל ממועד זה, חוות-דעתו היא שמחייבת לעניין קביעת דרגת נכותו של הנפגע בבית-המשפט (רע"א 1619/93 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' טטרו, פ"ד מז(4) 89 (1993)).

2. במצב המשפטי הקיים, מועד תחילת שמיעת הראיות בתיק לצרכי סעיף 6ב הוא מועד אחד ויחיד ביחס לקביעת דרגת הנכות בכל התחומים. מועד שמיעת הראיות מתחיל עם הגשת חוות-הדעת הרפואית הראשונה, וזאת אף ביחס לקביעת דרגת הנכות הרפואית בכלל התחומים. במצב דברים בו בטרם התקבלו קביעות המל"ל הוגשו חווֹת-הדעת הרפואיות של מומחים בתחומים מסויימים, ולאחר קביעת המל"ל התקבלה חוות דעת רפואית בתחום אחר נקבע, כי מועד שמיעת הראיות בתיק החל זה מכבר, וזאת גם ביחס לחוות הדעת הנוספת (רע"א 8598/07 והבה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 5.12.07)).

3. קביעה של ועדה רפואית – כל עוד לא שונתה – היא שרירה וקיימת, והיא מחייבת בהליך לפי חוק הפיצויים אפילו הוגש ערר או עשוי להיות מוגש ערר. יחד עם זאת, אין בכך כדי למנוע פנייה לבית המשפט בבקשה להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (רע"א 3760/06 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' דהן (לא פורסם, 17.9.06).

      הבאת ראיות לסתור

1. הבאת ראיות לסתור את קביעת הנכות, הינה בבחינת חריג, אולם תתכן לה הצדקה מקום בו התגלו עובדות חדשות שלא עמדו בפני וועדת המוסד לביטוח לאומי (רע"א 4045/01 אלברט אדרי נגד איתן- חברה לביטוח בע"מ, דינים עליון סב, 768). לא קיימת רשימה סגורה של מקרים בהם יתיר בית המשפט להביא ראיות לסתור. ברם, ההלכה הפסוקה הצביעה עלקווים כללייםעל פיהם ניתן יהיה להביא ראיות לסתור את קביעת הנכות על פי דין אחר, כדלקמן:

2. (א) טעמים משפטיים כגון: אם נראה לבית המשפט, כי ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי, כגון תרמית, קל וחומר – בטלות מדעיקרא (כגון עקב פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי);  (ב) טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים, כגון: אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת. (בר"ע 634/85 עודה נ' "רותם"-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד ל"ט(4) 505).

3. אחד המקרים שבהם עשוי בית המשפט להתיר הבאת ראיות לסתור הוא המקרה שבו מתברר כי בפני הועדה הרפואית לא היו עובדות בעלות-חשיבות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע עובר לתאונה, שלוּ היו בפניה היו מביאות לתוצאה שונה (ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4) 77 (1991)).

4. החמרה במצבו הרפואי של הנפגע, ולו אף בתחומים בהם נקבע בעבר כי אינם קשורים לתאונה, יכול ותהווה משום נסיבות עובדתיות חדשות המצדיקות הבאת ראיות לסתור. ישנן נסיבות בהן החמרה של פציעה, שנקבע כי אין קשר סיבתי בינה לבין התאונה תהווה סיבה לשקול שאלה זו מחדש, וזאת כאשר מובאים ממצאים אשר על פניהם לא ניתן להסבירם כהתפתחות טבעית במהלך מחלתו או פגימתו של אדם אלא כתולדה מהתאונה (רע"א 2808/04 מדינת ישראל נ' מזרחי (לא פורסם, 7.6.05)).