עקירת השן הובילה למות המטופלת – ע"א 52689-12-13 (מחוזי תל אביב).
פלונית, בת 63, פנתה לטיפול אצל רופא שיניים לצורך עקירת שן. בעקבות הטיפול הלכה פלונית לעולמה בו ביום. התברר, כי המנוחה נפטרה כתוצאה מאירוע לבבי חריף שנגרם על רקע הטיפול הרפואי. יורשיה של המנוחה הגישו תביעה כנגד רופא השיניים.
בדיון שהתקיים בבית המשפט התברר, כי המנוחה סבלה מבעיות רקע מרובות ובין היתר, מסכרת, יתר לחץ דם, רשרוש בלב ורגישות לליקודאין בנסיבות אלו מדובר במקרה בו קיים סיכון רב בביצוע טיפול מסוג זה במרפאה ומקובל לבצעו בבית חולים שם ישנו המכשור הדרוש במקרה של סיבוך. העובדה שהרופא בחר לבצע את הטיפול במרפאתו למרות כל מחלות הרקע מהווה רשלנות.
עוד התברר, כי המנוחה טופלה בעבר על ידי הרופא עוד לפני ביצוע העקירה ובאותו טיפול היא התעלפה. העובדה, שלמרות הניסיון הקודם עם אותה מטופלת, בחר הרופא לבצע את העקירה הוסיפה אף היא למסקנות בית המשפט לעניין הרשלנות.
בית המשפט מציין, כי הפתולוג קבע, כי המוות נגרם בשל אוטם חריף כאשר "לאור סמיכות האירועים סביר להניח שמצב הריגוש בעקבות קבלת חומר הרדמה לעקירת השן סייעו או זירזו את הופעת המוות". בית המשפט עושה שימוש באמור בחוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם המשפחה אשר קבע, כי "אין מקום לקבל את טענת המשיב, כאילו הסתפק בכמות קטנה של חומר הרדמה, וזאת מאחר וכמות שכזו, כפי שנטענה, אינה מספיקה כדי להתגבר על כאב עקירת שן. יתר על כן, לדעתו, אם בפועל הוזרקו למנוחה כמויות אלחוש תקניות, היה המוות נגרם מהאלחוש, ואם הכמויות היו קטנות מהנורמה, אזי המוות היה נגרם מהכאב והדחק שגרם הטיפול"
מעבר לרשלנות שבביצוע הטיפול נמצא שהרופא המטפל אף לא עבר קורס החייאה שמתחייב לבצעו וכן במרפאתו לא היה ציוד ההחייאה הנדרש לטיפול במקרים אלו.
בסופו של דבר נקבע, כי הרופא התרשל בטיפול הרפואי שהביא למות המנוחה ונקבע שעל הרופא לפצות את היורשים בסך של 400,000 ₪.
