ניכוי תשלומים מביטוח לאומי במסגרת תאונות דרכים

ניכוי תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי במסגרת תאונות דרכים

1. ישנם מקרים בהם בעקבות תאונת הדרכים שעבר הנפגע הוא זכאי לפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי. בעיקר מדובר במקרים בהם מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה ואז זכאי הנפגע לתשלומים מאגף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי. יחד עם זאת, ייתכן ואדם יהא זכאי לתשלומים מביטוח לאומי בעקבות התאונה מבלי שהתאונת תהווה תאונת עבודה. כך, אדם יכול להיות זכאי לתשלומים מאגף נכות כללית בביטוח לאומי או להיות זכאי לגמלת ניידות.

2. הכלל במסגרת דיני הנזיקין הינו שאין אדם זכאי לפיצוי גבוה מהנזק שנגרם לו בפועל. משכך, בעת חישוב הפיצוי לו זכאי נפגע בתאונת דרכים יש להפחית מהסך הכולל של הפיצוי את הסכומים שהתקבלו וייתקבלו בעקבות התאונה גם מהמוסד לביטוח לאומי.

3. ככלל, הנטל להוכיח כי הנפגע מקבל תשלומים מן המוסד לביטוח לאומי וכן הנטל להוכיח את שיעורם, מוטלים לפתחו של הנתבע, שהוא הטוען לניכוי (ראו למשל: ע"א 121/85 ליאור נ' פרי (לא פורסם, 8.4.1998)).

4. ככל שהתובע מבקש לטעון כי חלק מן התשלומים שהוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי, אינו קשור לתאונה, הרי שעליו מוטל הנטל להוכיח טענה זו – ובכלל זה עליו לבקש מינוי מומחה אם הדבר נדרש (רע"א 5679/10 פלוני נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 19.8.2010)).

5. במקרה בו מקבל הנפגע תשלומים מן המוסד לביטוח לאומי גם בגין נכויות שאינן נובעות מן התאונה, קבע בית המשפט, כי יש לנכות מן הפיצויים חלק יחסי מתשלומי המוסד לביטוח לאומי, המשקף את היחס בין הנכות שהוסבה בתאונה לבין כלל הנכות של הנפגע. על-מנת שבית המשפט יוכל לחשב יחס זה, עליו לקבוע לא רק את שיעור הנכות הנובע מן התאונה, אלא גם את שיעור כלל הנכות של הנפגע. הצורך בקביעה זו מפי בית המשפט עצמו מתעורר כיוון שבמקרים מסוג זה, זכאותו של הנפגע במוסד לביטוח לאומי מתבררת, בדרך-כלל, ללא קשר לתאונה, ומשכך אינה בגדר "קביעה על-פי דין" לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים, וכמו כן תכופות אין קשר ודאי בין קביעות המוסד לביטוח לאומי לבין הנכות שנקבעת בבית המשפט לצורך הענקת הפיצויים (רע"א 3953/01 עמר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נז(4) 350 (2003; רע"א 5679/10 פלוני נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 19.8.2010)).