זהירות הים מסוכן – בגלל העירייה – ת.א 58374-07-12.
פלוני החליט לרחוץ בחוף הים שבתל אביב. הרחצה בים הייתה מותרת באותו היום כאשר הונף דגל אדום המתיר רחצה בים, אך במגבלות. מול תחנת ההצלה, ובמימי הים, הוצבו מספר דגלים אשר הונחו על גבי תרנים עשויים ברזל. הדגלים הונחו במטרה לסמן את השטח המותר ברחצה. פלוני נכנס למים ונחבל לפתע בראשו מאחד מן התרנים אשר הוצבו בתוך המים ואשר היה חלוד.
פלוני תבע את העירייה בטענה שהתרשלה וכי הציבה תרנים חלודים מברזל במים אשר גרמו לפגיעתו. העירייה מצידה טענה, כי מדובר בסיכון שפלוני לקח על עצמו בשעה שרחץ בים. לטענתה, כפי שלא ניתן להאשים איש כאשר שחקן כדורגל נופל על הכדור עימו הוא משחק, כך לא ניתן להטיל עליה אחריות במקרה זה.
בית המשפט קובע, כי לערייה ישנה אחריות לאירוע הפציעה. כך, "יכולה היתה העירייה למגן את התורן כך שפגיעת מתרחצים בו- אילו כבר קרתה- היתה מינימאלית ובעלת פוטנציאל נמוך להסבת נזק". עוד קובע בית המשפט, כי "זאת ועוד זאת, יכולה היתה העיריה להתריע בשילוט על חוף הים עצמו המזהיר מתרחצים מפני התקרבות לתרני הברזל הניצבים בתוך המיים. גם זאת לא עשתה. משהוצב התורן במימיי הים ללא מיגון סביר- על אחת כמה וכמה בהיותו חלוד, נטלה על עצמה העיריה את הסיכון כי זה יגרום לנזק אשר בגינו תיאלץ לחוב".
בית המשפט מוצא, כי גם לפלוני אחריות חלקית בגין האירוע שכן לא ניתן הסבר ראוי, מדוע מצא לנכון לשחות דווקא בסמוך לתרנים ולא בים הפתוח. בסופו של יום קובע בית המשפט, כי לפלוני אשם תורם של 20% בגין האירוע.
היות ונותרה לפלוני צלקת בשיעור של 10% בגין הפגיעה, קובע בית המשפט פיצוי בשווי של כ- 40,000 ש"ח.
