ילד כבן 9.5 שיחק בשכונה, נכנס למבנה בשלבי בניה, נפל לבאר וטבע. מי אחראי לפיצוי בגין מותו? העירייה? בעלי המבנה? ואולי להוריו קיים אשם? – ת.א 1464-10 (שלום)
ילד כבן 9.5 שיחק עם חבריו בשכונה במזרח ירושלים. בעת המשחק נכנס הילד לחדר בבניין שנמצא בשלבי בניה. בחדר הייתה באר מלאה במים שפתחה היה מכוסה בקרש עץ. הילד דרך על הקרש, נפל לבאר וטבע.
כשבוע לפני האירוע הקשה התמוטט קיר תומך בשכונה שבסמוך למבנה וכתוצאה מכך קרס הכביש יחד עם מערכות ביוב וניקוז. העירייה פינתה את תושבי השכונה בשל הסכנה למבנים ושיכנה אותם בבתי מלון.
הוריו של הילד הגישו תביעה כנגד עיריית ירושלים בטענה, כי המבנה המסוכן היה תחת אחריותה וכי בעקבות התמוטטות הקיר התומך שבשכונה זרמו מים לבאר שבמבנה וכתוצאה מכך טבע הילד. העירייה טענה לאחריותו של בעל המבנה וכן לאחריותם של ההורים שלא פיקחו על בנם כנדרש.
בית המשפט דן במקרה הקשה וקובע, כי לעירייה אחריות על המבנים שבתחומה. בשל העובדה שבסמוך לאירוע הוגדר האזור כמקום מסוכן, הדיירים פונו מהמבנים ונערכו בדיקות של העירייה למבנים, היה על העירייה להבחין בבאר ולדאוג לסילוק המפגע. בית המשפט מוסיף, כי גם לבעלי המבנה אחריות לאירוע ואין מקום להטיל את כל האשמה על העירייה. הבעלים ידעו על קיומה של הבאר ואף כיסו אותה בקרש על מנת למנוע נפילות ואולם עובדה היא שכיסוי זה לא היה מספק.
בסופו של דבר נדרש בית משפט לדון אף באחריות ההורים וקובע, כי גם עליהם יש להטיל אשם באשר לאירוע. ההורים ידעו כפי שאף הצהירו בבית המשפט, כי השכונה הייתה מסוכנת ובכל זאת אפשרו לילדם לשחק במקום ללא השגחה. בנסיבות העניין הטיל בית המשפט אחריות שווה על שלושת הצדדים ופסק להורי הילד פיצוי של כ- 1,000,000 ש"ח.
