היחס שבין תביעת פיצויים בנזיקין לתביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה – רע"א 6483/15 – עליון
תביעה שהוגשה על ידי בעלי דירות כנגד נתיבי ישראל והמדינה התגלגלה עד פתחו של בית המשפט העליון. התביעה הוגשה בדרישה לפיצויים עקב נזקים שנגרמו לבעלי הדירות לטענתם בגין סלילתו של כביש "מכבית". כנגד התביעה הוגשה בקשה למחיקתה על הסף בטענה שהדרך היחידה לקבל פיצויים בגין תוכנית בניה שאושרה הינה על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. לטענתם, ככל שתביעה כזו הוגשה וניתנו פיצויים הרי שלא עומדת לתובעים זכות נוספת. ככל שלא הוגשה תביעה הרי שלטענתם הזכות להגשתה התיישנה.
בית המשפט העליון נדרש לבחון את היחס שבין סעיף 197 לחוק התכנון והבניה ובין תביעה נזיקית "רגילה". בית המשפט מסביר, כי במסגרת חוק התכנון והבניה נקבע הסדר ייחודי שמכוחו ניתן פיצוי על פגיעה במקרקעין בשל תוכנית. הסעיף קובע, כי "מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל מקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהוועדה המקומית" עוד קובע הסעיף, כי הזכאי הינו בעל מקרקעין או בעל זכות "מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמה".
בית המשפט מסביר, כי במסגרת הפיצוי לפי סעיף 197 יש להבחין בין פגיעה במקרקעין לבין פגיעה באדם. סעיף 197 עוסק בפגיעה במקרקעין. כלומר תכונות המקרקעין או ערכם עקב אישור התוכנית. משכך, כל תביעה נזיקית המוגשת לבית המשפט וכוללת דרישה לסעדים שמצויים כולם במסגרת סעיף 197 דינה להידחות שכן המסלול הנכון להגשתה הוא בתביעה לוועדה המקומית. לתובע לא עומדת זכות לבחור היכן להגיש את התביעה ועליו להגישה לוועדה המקומית. כך גם לגבי אדם שיכול היה לתבוע את סעדיו בתביעה בוועדה ואולם הוא לא עשה כן. אדם שכזה מנוע מלתבוע את הפיצוי בתביעה נזיקית.
בית המשפט מוסיף, כי יש להבחין בין אדם שיכול לתבוע מכוח סעיף 197 לבין אדם שאינו יכול כיוון שהסעיף אינו חל עליו. כאמור סעיף 197 חל כלפי בעל מקרקעין או בעל זכות של מקרקעין שגובל בשטח התוכנית שאושרה. כלומר, אדם שנגרמו לו נזקים והמקרקעין שלו אינו גובל בשטח התוכנית אינו יכול להגיש תביעה לוועדה מכוח סעיף 197. אדם שכזה רשאי להגיש תביעה נזיקית לבית המשפט האזרחי.
בנוסף, בית המשפט מציין, כי כאשר המטרד אינו נובע במישרין מהתוכנית אין מניעה לתבוע בגין הנזקים שנגרמו בבית המשפט. כך הדבר באשר לנזקים ומטרדים זמניים שסובלים בעלי הזכות במקרקעין בעת סלילת הכביש ועקב סלילתו. נזקים אלו אינם נובעים במישרין מהתוכנית אלא בשל סלילת הכביש עצמו ומשכך, נזקי רעש, אבק, לכלוך וכדומה אשר נגרמים במהלך הבנייה – יתאפשר לתבוע בגינם בתביעת נזיקין במשפט אזרחי.
כמו כן, ככל שהתביעה הנזיקית לפיצוי מבוססת על עוולה נזיקין בשל אשמתו המוסרית של המעוול, כגון רשלנות, תישאר הדרך לבית המשפט פתוחה בפני התובע. כך, ניתן לתבוע בבית המשפט בטענה לפיה רשויות התכנון נהגו באופן רשלני במסגרת אישור התוכנית ו/או ביצועה.
