הטיפול בפצעי האקנה הסתבך ובית החולים נתבע – ת.א 36534-03-12 (שלום פ"ת).
פלונית ראתה פרסום של בית החולים אסף הרופא לעניין טיפול בפצעי אקנה. היות שסבלה מפצעי אקנה בפניה, בגב ובחזה פנתה פלונית לבית החולים שם נפגשה עם הרופאה המטפלת שהסבירה לה שמדובר בטיפול פשוט ללא סיבוכים ולא חודרני הכרוך ומבוצע בעזרת אור בלבד.
פלונית הסכימה לטיפול ואולם בפועל, הטיפול נמשך כ-3 שעות במהלכן סבלה פלונית סבל רב. בנוסף, פלונית סבלה מנפיחות של הפנים ולאחר מספר ימים הופיעו נקודות לבנות שנראו כהפרשות שומן ולאחר מכן החל העור להתקלף. בכך לא תמה מסכת הייסורים כאשר אז החלו להופיע על פניה של פלונית פצעי ענק כאשר הדבר נמשך מספר חודשים. בסופו של יום עברה פלונית טיפולי פילינג ששיפרו משמעותית את מצבה ואולם במשך תקופה ארוכה עד לשיפור במצבה לא יצאה פלונית מביתה למעט לצורך טיפולים רפואיים.
בית החולים והרופאה המטפלת טענו מצידם, כי פעלו כנדרש וכי פלונית ידעה היטב את הסיכונים העומדים בפניה ואף חתמה על טופס הסכמה לביצוע הטיפול הרפואי. עוד נטען, כי בסופו של יום ולאחר מספר חודשים, נפתרה בעיית האקנה ממנה סבלה פלונית.
בית המשפט דן בטענות וקובע לאחר עיון בטופס ההסכמה עליו חתמה פלונית וכן לאחר שנשמעו דברי ההסבר שניתנו לה על ידי הרופאה, כי אין התאמה בין הסיכונים לגביהם קיבלה פלונית מידע ובין התהליך הסוער שחוותה. בית המשפט קובע, כי טופס ההסכמה מפרט תופעות מינוריות קצרות טווח ולא מוזכרת אפשרות של תהליך דומה לזה שחוותה פלונית במשך מספר חודשים.
בית המשפט קובע, כי לא ניתן לפלונית מידע הולם ומספיק לגבי הסיכונים של הטיפול ולצורך קבלת החלטה מושכלת האם לבצע את הטיפול. עוד התברר, כי הרופאה המטפלת אינה בעלת מומחיות בתחום ואף עניין זה לא גולה לפלונית לפני הטיפול.
בית המשפט מוסיף, כי יש להניח שחולה סביר לא היה מסכים לטיפול לו היה יודע את מלוא הפרטים אודות הסיכונים. זאת ועוד, פלונית עצמה בוודאי שלא הייתה מסכימה לטיפול במועד שבוצע שכן היא תכננה להתחיל בלימודים אקדמיים באותה שנה, דבר שלא התממש היות ובעקבות החרפת מצבה הרפואי, לא יצאה מביתה כלל במשך מספר חודשים.
לאור כל זאת קובע, בית המשפט, כי הנתבעים יפצו את פלונית בסך של 80,000 ₪ בגין כאב וסבל ובגין פגיעה באוטונומיה.
