האם רופא אחראי ברשלנות כלפי עובד שנשלח על ידי המעסיק לבדיקה? – ע"א 4025-91 (עליון).
פלוני עבד כעובד זמני בבית החולים. לקראת העסקתו כעובד קבוע הוא הופנה על ידי המעסיק לבדיקה רפואית במכון הרנטגן כדי לבדוק את התאמתו לעבודה שכללה בין היתר הרמה של קשישים וחולים כרוניים. הרנטגנולוג שביצע את הבדיקה מצא "סקוליאוזה קלה במותן". הרנטגנולוג לא ראה בממצא זה כל דבר יוצא דופן ומשכך, פלוני התקבל לעבודה. לאחר מספר חודשים בעבודה החל פלוני לסבול מכאבי גב קשים ופנה לצילום נוסף והפעם אובחן "ספונדילוליסטזיס". בעקבות ממצא זה הפסיק פלוני לעבוד והגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד הרנטגנולוג בכך שלא אבחן את מצבו כבר בעת הבדיקה הראשונית. לטענת פלוני בעקבות ביצוע העבודה הקשה חלה החמרה במצבו הרפואי.
בית המשפט העליון דן במקרה לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את התביעה. בית המשפט מקדים ומסביר את המונחים הרפואיים, כדלקמן: "ספונדילוליזיס הוא מצב פתולוגי המתבטא בפגיעה, סדק או שבר בין פרקיה של אחת מחוליות עמוד השידרה המותני. בהמשך התהליך, אותה חוליה כאילו מתפרקת לשניים. החלק הקדמי של החוליה גולש לפנים ונוצר מצב הקרוי ספונדילוליסטזיס".
בית המשפט העליון קובע, כי לכל רופא קיימת חובה לפעול באמצעי זהירות סבירים כלפי מטופל וזאת על מנת למנוע פגיעה. עוד קובע בית המשפט, כי אין כל חשיבות לשאלה כיצד הופנה המטופל אל הרופא. חובת הזהירות חלה על הרופא בין אם מדובר במטופל שפנה אל הרופא באופן ישיר בתלונות על מכאובים ובין אם הופנה לרופא על ידי המעסיק לבדיקה כזו או אחרת.
בית המשפט קובע, כי הרנטגנולוג שביצע את הבדיקה הראשונה אכן צדק בכך שלא ראה בתוצאות הצילום ממצא של ספונדילוליזיס שכן ממצא שכזה לא עולה מתוך הצילום. בית המשפט מקשה ושואל האם היה מקום להפנות את פלוני לצילומים נוספים (אלכסוניים) כפי שראה לנכון לציין המומחה הרפואי מטעמו. בית המשפט קובע, כי הממצא שכן אובחן בצילום הראשון (סקוליאוזה קלה במותן) אינה מעלה חשד לספונדילוליזיס ומשכך, לא היה מקום להפנות לבדיקות נוספות.
בית המשפט מוסיף בעניין זה, כי ישנה חשיבות רבה אף לתלונות של המטופל בפני הרופא. כאשר פלוני נבדק על ידי הרנטגנולוג מטעם המעסיק הוא הציג עצמו כאדם בריא ולא התלונן על בעיות רפואיות. בנסיבות אלו הרופא הבודק אכן לא היה צריך להפנותו לבדיקות נוספות. מאידך, כאשר פלוני נבדק על ידי רופא מטעמו, הרי שהוא התלונן על כאבים ומגבלות והדבר היווה אינדיקציה להפניה לבדיקות נוספות.
בסיכומו של דבר דוחה בית המשפט את הערעור וקובע, כי למרות שלרופא ישנה אחריות כלפי מטופל גם אם הופנה אליו על ידי המעסיק, הרי שאין במקרה דנן רשלנות של הרופא המטפל.
