האם בית חולים אחראי לגניבת מכשיר נייד שנעשתה בשטחו? – ת"ק 31043-03-15 (תביעות קטנות כפר סבא)
בתה של פלונית נולדה בבית חולים בניתוח קיסרי בהליך פונדקאות ארוך, ממושך ויקר. פלונית שכרה חדר ללינה בבית החולים על מנת לשהות לצד הפונדקאית. במהלך השהייה במקום גילתה פלונית שהמכשיר הנייד שבבעלותה ובו תמונות שצילמה במהלך הלידה – נעלם. אין מחלוקת שמאוחר יותר נמצא המכשיר הנייד על ידי אחת מעובדות הניקיון בבית החולים אשר מסרה את המכשיר לאחות. האחות הניחה את המכשיר על הדלפק והודיעה לפלונית, כי נמצא מכשיר נייד ואולם זמן קצר לאחר שפלונית הגיעה לקחת את המכשיר התברר שהמכשיר נעלם. בית החולים הסכים לפצות את פלונית, לפנים משורת הדין, על ערכו של המכשיר ואולם פלונית הגישה תביעה לפיצוי על סך של 20,000 ₪ בגין אובדן המכשיר שבו נשמרו קבצי תמונות וסרטוני וידאו של הולדת הבת.
בית המשפט סוקר פסיקה קודמת שניתנה בעניינים דומים וקובע, כי להבדיל מהמקרים שנדונו בפסיקה ובהם הוטלה אחריות על בית החולים, הרי ששם דובר באחריות בית החולים לרכוש של מטופליו בעוד במקרה דנן פלונית לא הייתה מטופלת של בית החולים.
לאור זאת, יש לבחון את אחריות בית החולים על פי "חוק השומרים". נקבע, כי פלונית שכרה חדר בבית החולים ומכאן שיש לייחס לבית החולים אחריות כשל "מלון" לפי חוק השומרים. נקבע, כי גם אם נקבע שפלונית הייתה אורחת ב"מלון" הרי שעדיין במקרה בו נעלם חפץ ערך מסוג טלפון נייד הרי שאחריות בית החולים הינה כ"שומר חינם" על פי החוק. בית המשפט קובע, כי לבית החולים אין חובת זהירות כלפי אורחי בית החולים או אורחי המטופלים לשמירת חפצי הערך שלהם.
נקבע, כי תפקידו העיקרי של בית החולים הינו מתן טיפול רפואי לחולים ולמטופלים ובית החולים אינו מוסד לשמירת חפצים. לאור זאת נדחתה התביעה. עם זאת, יש להניח, כי התוצאה הייתה שונה אילו פלונית הייתה מטופלת בבית החולים.
