תבע להכיר בדיכאון בעקבות פיטורין כתאונת עבודה

תבע להכיר בדיכאון בעקבות פיטורין כתאונת עבודה – עב"ל 50727-09-14 (ארצי לעבודה)

פלוני פוטר מעבודתו. לטענתו הפיטורין נעשו באופן משפיל ואגרסיבי. בעקבות זאת, לטענתו, הוא החל לסבול מחרדות, חוסר שינה, וחוסר תאבון והוא מטופל מבחינה נפשית. פלוני פנה לביטוח הלאומי להכיר באירוע כ"תאונת עבודה" ולאחר שהביטוח הלאומי דחה את התביעה הגיש פלוני תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. גם בית הדין האזורי דחה את התביעה ולא מצא לנכון למנות מומחה רפואי מטעמו בתחום הנפשי על מנת לבדוק האם יש קשר בין אירוע הפיטורין ובין מצבו הנפשי של פלוני. על רקע זאת הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

בית הדין קובע, כי על מנת שתוכר פגיעה נפשית כ"תאונת עבודה" יש להוכיח תחילה, כי התרחש אירוע אובייקטיבי מיוחד בעבודה וכי מדובר באירוע מיוחד שגרם לדחק נפשי בלתי רגיל. עוד מציין בית הדין, כי די בהוכחת אירוע מיוחד היוצא מגדר שגרת העבודה הרגילה ואין צורך להוכיח "אירוע חריג". בית הדין מסביר, כי אירוע מיוחד מצריך שני תנאים מצטברים: אחד – בעל אופי אובייקטיבי – צריך שהאירוע יחרוג ולו במידה מסוימת משגרת העבודה הרגילה. השני – בעל אופי סובייקטיבי – צריך שהאירוע יהא בעל השפעה נפשית על המבוטח הספציפי.

בית הדין קובע, כי אירוע של פיטורים כשלעצמו יכול בהחלט לעורר דחק נפשי וקשיי הסתגלות למצב החדש ומשכך, בנסיבות העניין, אין לפסול שמדובר באירוע מיוחד. באשר להשפעה של הפיטורים על פלוני הרי שבית הדין קובע שלא ניתן להתעלם מכך, שפלוני התלונן בפני רופאים על מצבו הנפשי והוא לא שב לעבוד מאז האירוע.

בנסיבות אלו קובע בית הדין הארצי, כי למרות הספק הקיים האם האירוע של הפיטורין הוביל למצבו הנפשי של פלוני, הרי שיש מקום למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין על מנת שיקבע אם יש קשר רפואי בין האירוע ובין המצב נפשי. בית הדין מוסיף, כי במקרים של ספק, יש מקום למנות מומחה על מנת שתביעות לא ידחו בטרם יבחן מומחה רפואי את המקרה.

גלילה למעלה