תבעה על השפלה עת אולצה לשבת בחדר מבלי שניתנה לה עבודה

עובדת תבעה על השפלה עת אולצה לשבת לבד בחדר מבלי שניתנה לה כל עבודה – סע"ש 25725-05-14 (אזורי לעבודה בתל אביב)

 

פלונית הועסקה בחברה קטנה שעוסקת בסריקת מסמכים ומחשוב מאגרי מידע. עבודתה כללה סריקת מסמכים למחשב. ביום 31.7.13 כתב מנהל החברה לפלונית מכתב ובו בין היתר נאמר, כי: החברה העניקה לה הטבות כאות לרצון טוב אך התברר לחברה שפלונית ניצלה ניצול ציני את ההטבות לרעת החברה. בין היתר, נטען, כי פלונית משוחחת בטלפון במשך פרקי זמן ארוכים ולא מבצעת כלל סריקות. בשל כך נכתב לפלונית בין היתר, כי חל עליה איסור מוחלט לדבר בטלפון בשעות העבודה וכי אם תעשה כן יקוזז זמן השיחה משעות העבודה כאשר קיזוז מינימאלי יעמוד על 15 דקות.

 

עוד נטען על ידי פלונית, כי לאחר ששבה מחופשת מחלה נדרשה לעבור לחדר אחר בו נדרשה לשהות במהלך היום מבלי שנתבקשה לבצע כל עבודה. החדר היה ללא מחשבים או סורקים והיה עליה ליידע את מנהל החברה ביציאותיה מהחדר לרבות לשירותים.

 

לאחר שהסתיימו יחסי העבודה שבין הצדדים הגישה פלונית תביעה לבית הדין האזורי לעבודה ובה דרשה, בין היתר, פיצויים בגין ההשפלה והיחס הפוגעני שספגה.

 

בית הדין קבע, כי המכתב שנשלח לפלונית כולל מספר הוראות שיש בהן פגיעה בלתי סבירה בפלונית. כך, לגבי האיסור הגורף לשוחח בטלפון במשך כל יום העבודה וההוראה לפיה ינוכו 15 דקות לפחות משכרה עבור כל שיחה. למעשה הנחייה זו מהווה קנס עונשי שהוטל על פלונית ונוגדת את סעיף 25 לחוק הגנת השכר.

 

בית הדין מתייחס אף לתקופה בה נדרשה פלונית לשהות בחדר ללא עבודה. נקבע, כי החדר בו ישבה פלונית היה חדר פנימי שהיה בו חלון פנימי לכיוון חדרו של המנהל. נקבע, כי למעשה המנהל עקב באופן ברור אחר מעשיה. נמצא, כי פלונית ישבה בטלה ממעש ימים רבים ולא שבוע בלבד כטענת החברה. לרוב לא יצאה כלל מהחדר פרט ליציאות ספורות לשירותים.

 

בית הדין קובע, כי "הנתבעת אף היא אינה מכחישה את העובדה, כי ימים ארוכים לא סופקה לתובעת עבודה. עם זאת, אין חולק כי התובעת נדרשה להמשיך להתייצב במקום העבודה מידי יום. יצוין כי לפני הנתבעת עמדו מספר אפשרויות חלופיות בתקופה בה לא נדרשה התובעת לכל עבודה בפועל כגון הוצאת התובעת לחופשה על חשבון ימי החופשה הצבורים או על חשבון הנתבעת. כמו כן, ברי כי לנתבעת עמדה האפשרות לפטר את התובעת על רקע משבר האמון הקשה לו היא טוענת, לאחר עריכת שימוע ותוך תשלום זכויותיה כדין. על אף האמור, בחרה הנתבעת לנקוט בדרך שלא ניתן אלא לראותה כמשפילה, מבזה ופוגעת בזכויות התובעת כעובדת וכאדם. בפרט אמורים הדברים בכך שהתובעת נדרשה לשהות ימים ארוכים לבדה, בחדר ריק מציוד עבודה, ללא מעש, במעקב צמוד….. הנתבעת נהגה עם התובעת כאילו הייתה חפץ המונח לעת עתה בפינה נסתרת עד למועד בו תתקבל ההחלטה מה לעשות עמו".

 

לאור האמור לעיל, חויבה החברה לפצות את פלונית בסך של 30,000 ₪ בגין עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לה.

גלילה למעלה