קצין התגמולים החליט לשלול קצבת "מחוסר פרנסה" מאת הנכה ובית המשפט התערב- ע"נ 18693-07-09 (שלום חיפה)
פלוני נפגע במהלך שירותו הצבאי ובעקבות זאת הוכר על ידי קצין התגמולים כנכה ונקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 10%. בשלב מאוחר יותר הוכרה החמרה במצבו הנפשי וקצין התגמולים העלה את דרגת הנכות הנפשית ל- 20%. בעקבות זאת אף הוכר פלוני כמי שזכאי לקצבת "מחוסר פרנסה" מאת קצין התגמולים כאשר לאורך כל השנים מאז שחרורו לא הצליח להתמיד בעבודות ולא הצליח למצוא פרנסה על רקע מצבו הרפואי והתפקודי.
מצבו הרפואי של פלוני החמיר וקצין התגמולים החליט בחודש אפריל 2009 להעלות את דרגת הנכות הנפשית לשיעור של 30%. מאידך, בסמוך להגדלת הנכות התקבלה החלטה אצל קצין התגמולים לשלול מאת פלוני את קצבת "מחוסר הפרנסה" כאשר הסיבה הינה טענת קצין התגמולים לפיה פלוני אינו עושה די כדי למצוא פרנסה ולהשתלב בשוק התעסוקה. לטענתו, קצבת "מחוסר פרנסה" הינה זמנית ונועדה לעזור בהשתלבות בעבודה בעוד שפלוני קיבל קצבה זו במשך 4 שנים ולא שיתף פעולה הליכי ההשמה לצורך השתקמות תעסוקתית. פלוני הגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט.
בית המשפט בוחן את העדויות שעמדו בפניו לרבות חוות הדעת של הרופאים מטעם הצדדים. בית המשפט מציין, כי התרשם לטובה מעדותו של פלוני בפניו ומדגיש, כי יש להבחין בין רצון ומוטיבציה להשתקם (דבר שהתקיים אצל פלוני) ובין היכולת בפועל להשתלב בעבודה. וכך קובע בית המשפט: "לטעמנו יש לאבחן בין כמה מצבים שונים המאפיינים נכים הלוקים בנפשם ומטופלים בהשמה באגף השיקום. יתכן מצב שבו אדם הופך נכותו לקרדום לחפור בו, ומעצים הסימפטומים מהם הוא סובל על מנת להמחיש שכביכול אין הוא מסוגל להיקלט בשום עבודה, והדבר קורה פעם אחר פעם. זאת למרות שלאשורה ואף בנכותו, מסוגל הנכה להיקלט בקשת של עבודות שהוצעו לו ומתאימות למומו ונכותו הספציפית. במצב דברים זה, אכן לא מתקיים התנאי שהנכה עשה את כל אשר ביכולתו כדי לקבל הכנסה או להגדילה עד מחצית השכר הקובע. מאידך, יש מי שלאשורה מתברר שנכנס הוא למצבים אחרים. נכותו הנפשית אכן גורמת לו לסימפטומים בעטיים, גם אם לכאורה מבחינת כישוריו האינטלקטואלים לבדם, מתאים הוא לקשת של עבודות, הרי אין הוא יכול להיקלט לאשורה באותן עבודות; שכן אין הוא יכול לתפקד בהן כהלכה לאורך זמן: בין מבחינת ריכוז, ובין מבחינת התנהלות תזזיתית או עצבנית. או שמא מגיב הוא לקשיים פעוטים יחסית באופן מועצם אך לא כמניפולציה אלא כתגובת אמת הנובעת מנכותו. אדם כזה יכול שיתברר שאין הוא כשיר למעשה לשום עבודה מפרנסת בדיוק מן הטעמים שצוינו לעיל, או שלמצער זקוק הוא אכן לתעסוקה מוגנת שאינה כרוכה מטבעה במתחים. כפי שיבואר בפן הרפואי- תעסוקתי, יכול ואכן המערער אינו כשיר רפואית לכל עבודה מפרנסת; ויכול שכשיר הוא אכן מבחינת מסוגלות תעסוקתית להיקלט ולהתמיד בעבודה מוגנת. אולם עבודה כזו שניתן להיקלט בה מעשית, לא הוצעה לו עד היום בניסיונות ההשמה שנעשו לגביו".
בית המשפט עובר ובוחן את העיסוקים שהוצאו לפלוני במסגרת אגף השיקום וקובע, כי מדובר בעיסוקים שלא תואמים את מצבו הנפשי והתפקודי וכי פלוני לא הצליח לדבוק בהם ודחה אותם מסיבות מוצדקות. בין היתר, בית המשפט קובע, כי אין לצפות שאדם יקבל עבודה במשך 4 שעות ביום כאשר הוא נדרש לנסוע בתחבורה ציבורית במשך שעה וחצי לכל כיוון. בית המשפט מוסיף, כי לא בטוח שבמצבו הרפואי לא איבד פלוני את כושר העבודה אף לצמיתות.
בנסיבות אלו קובע בית המשפט, כי החלטת קצין התגמולים בטלה וכי עליו להוסיף ולשלם לפלוני קצבת "מחוסר פרנסה".
