עובדת סיעוד תבעה מהקשישה תשלומים מכוח יחסי עבודה

עובדת זרה שסעדה ניצולת שואה סיעודית תבעה ממנה זכויות מכוח יחסי עבודה – תע"א 3346-09 (אזורי לעבודה- ת"א).

עובדת זרה סעדה ניצולת שואה סיעודית בת 76. הקשישה הייתה זכאית לסיעוד על ידי המוסד לביטוח לאומי כאשר השירות ניתן באמצעות חברת סיעוד שהעסיקה את העובדת. בנוסף, הקשישה העסיקה את העובדת בסיעוד מעבר לשעות ההעסקה שאושרו על ידי המוסד לביטוח לאומי ומשכך, הוגשה התביעה הן כנגד חברת הסיעוד והן כנגד הקשישה.

לאחר הגשת התביעה הגיעה העובדת לפשרה עם חברת הסיעוד והתביעה התנהלה באשר ליתר הרכיבים אל מול הקשישה. בית הדין דחה את התביעה על כל רכיביה, כדלקמן:

פיצויי פיטורין – נפסק, כי הוכח שהקשישה ביקשה להחליף את חברת הסיעוד שעמה עבדה ואולם הציעה לעובדת להמשיך לעבוד עבורה באמצעות חברת סיעוד חלופית. העובדת סירבה להצעה. לאור זאת קובע בית הדין, כי העובדת לא פוטרה מעבודתה ולא זכאית לפיצויי פיטורין וחלף הודעה מוקדמת.

שעות נוספות – העובדת טענה שעבדה שעות מרובות בגינן הינה זכאית לתשלום נוסף על פי חוק שעות עבודה ומנוחה. נקבע, כי בית המשפט העליון כבר התייחס בבג"צ 1678/07 לעניין זה וקבע, כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה לא תואמות את אופן העסקתם של עובדי הסיעוד ומשכך אינן חלות עליהם. עוד קבע בית הדין, כי לא התרשם שהעובדת אכן הועסקה בהיקף השעות שטענה.

השלמה לשכר מינימום – בית הדין קבע, כי כאשר לוקחים בחשבון את שכרה של העובדת יש לקחת בחשבון גם את הניכויים שמותר היה להפחית משכרה בגין מגורים באזור המרכז והוצאות נלוות. עוד יש לקחת בחשבון תשלומים בעד ביטוח רפואי והוצאות כלכלה. בית הדין קובע, כי לקיחת סכומים אלו בחשבון מביאה לתוצאה לפיה שולם לעובדת שכר מלא.

ימי חג, פדיון חופשה ודמי הבראה – בית הדין קובע, כי אין מחלוקת שהעובדת זכאית לתשלום בגין זכויות אלו ואולם לא התרשם שהעובדת הרימה את הנטל להוכיח שלא קיבלה את התשלומים בפועל.

גלילה למעלה