נכנס לניתוח להסרת גידול מחוט השדרה ויצא משותק ברגליו ועם אי שליטה על הסוגרים. האם יש אחריות למנתח? פסק דין מעניין שקובע פיצוי למרות שנקבע שהתוצאה הסופית הייתה בלתי נמנעת. ת.א 7026-06 (מחוזי באר שבע).
אצל פלוני אובחן גידול משמעותי לאורך חוט השדרה אשר חייב ניתוח מיידי וכריתה של הגידול. פלוני התייעץ עם מומחים בארץ ובחו"ל. לבסוף החליט על ביצוע הניתוח בבית החולים איכילוב במקום טיפול בארה"ב. הניתוח בוצע באמצעות מכשיר ניטור. מדובר במכשיר ייחודי המאפשר למנתח לכרות את הגידול במלואו בלי לפגוע בחוט השדרה. מטרת הניטור היא להצביע על הפעילות העצבית באזור המטופל. במהלך הניתוח המנתח יקבל קריאות מהמכשיר אם יתקרב לאיזור חוט השדרה וכך יוכל להימנע מפגיעה.
פלוני עבר את הניתוח. מכשיר הניטור הצביע על מהלך ניתוח תקין ולא היו קריאות חריגות שהצביעו על פגיעה בחוט השדרה. עם זאת, פלוני התעורר לאחר הניתוח כאשר הוא משותק בשתי רגליו ועם אי שליטה על הסוגרים.
פלוני הגיש תביעה כנגד בית החולים איכילוב בטענה לרשלנות. התברר, כי תהליך הניטור "אינו מושלם" וכי קורים מקרים בהם למרות שאין קריאות מהמכשיר במהלך הניתוח בכל זאת מתבצעת פגיעה בחוט השדרה. פלוני טען, כי באותה עת היו שתי שיטות ניטור. השיטה בה נערך הניתוח – השיטת הספינאלית. ושיטת ניטור נוספת שנערכה על ידי המומחה בארה"ב אליו פנה בשעתו – השיטה הטראנס קרניאלית. פלוני טען, כי אם היו מבצעים את הניתוח בשיטת הניטור השנייה היה נמנע הנזק. עוד טען, כי לו היו מסבירים לו על ההבדל בין השיטות הרי שהיה יכול לבצע את הניתוח בחו"ל.
בית המשפט דן ארוכות בטענות הצדדים. נמצא כי הצוות ניתח את התובע בשיטת הניטור הספינאלית שהיא זו שהייתה מוכרת ומאושרת לטיפול בארץ. השיטה השנייה לא הייתה מאושרת באותה תקופה לטיפול ומדובר היה בשיטה ניסיונית אשר לא קיבלה את אישור ה-FDA. מדובר בשיטה שעדיין הייתה תחת בדיקה ורק בדיעבד ניתן לדעת כיום שמדובר בשיטה טובה יותר. כך או כך, לא ניתן היה לנתח בשיטה זו בארץ.
בית המשפט מקשה ושואל – האם התרשל הצוות הרפואי בכך שלא סיפר לתובע על השיטה הניסיונית הנוספת ובכך לא אפשר לו לבצע את הניתוח בחו"ל בשיטה הניסיונית? בית המשפט קובע, כי במקרה החריג הזה בו התובע כבר ערך בירורים לגבי ניתוח בחו"ל היה מקום לחשוף אותו להבדל בין שיטות הניטור והצוות הרפואי שגה כאשר לא הסביר לו על השיטה הניסיונית. יחד עם זאת, בית המשפט מוסיף, כי גם אם היה התובע יודע על השיטה הניסיונית הרי שהוא היה מבצע את הניתוח בארץ. בית המשפט קובע, כי הניתוח היה דחוף ולצוות המטפל בארץ היה ניסיון רב בניתוחים מסוג זה ומשכך, התובע בכל מקרה היה בוחר בביצוע הניתוח בארץ בשיטה בו בוצע.
למרות כל האמור ולמרות שלא ניתן היה למנוע את הנזק שנגרם לתובע, בית המשפט פסק לו פיצוי בסך של 250,000 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה. פגיעה שבאה לידי ביטוי בעובדה שלא חשפו בפניו את מלוא הסיכויים והסיכונים שבשתי שיטות הניטור.
