עבר אירוע מוחי כי התרגש מלחיצת יד של הבוס – תאונת עבודה?

עבר אירוע מוחי בשל התרגשות מלחיצת יד של הבוס ותבע להכרה כתאונת עבודה – ב"ל 41186-10-13 (אזורי לעבודה- תל אביב).

פלוני עבד כמנהל מחסן בחברה גדולה. באחד הימים ביקר במקום המנכ"ל ולחץ את ידו של פלוני תוך שהוא מחמיא לו על עבודתו. לדברי פלוני הדבר גרם לו להתרגשות חריגה כאשר מספר דקות לאחר מכן הוא הובהל לבית החולים ואובחן TIA (שבץ מוחי חולף שאינו משאיר סימנים נוירולוגיים). פלוני פנה לביטוח הלאומי בבקשה להכיר באירוע המוחי כתאונת עבודה ולאחר שתביעתו נדחתה הוגשה תביעה לבית הדין לעבודה.

בבית הדין הגיעו הצדדים להסכמה על מינוי מומחה רפואי תוך התייחסות לאירוע לחיצת היד כאירוע שגרם להתרגשות לפלוני (אירוע חריג). המומחה שמונה התבקש לקבוע האם יש קשר בין האירוע ובין השבץ המוחי. לאחר בחינת התיעוד הרפואי סבר המומחה שאין מקום להכיר באירוע המוחי כקשור בלחיצת היד. לדעת המומחה אין הספרות הרפואית מכירה בקשר שבין אירוע מוחי ובין אירוע חריג חיובי וזאת להבדיל מאירוע חריג שלילי שיכול לגרום לאירוע מוחי.

בית הדין לא הסתפק בחוות דעת המומחה והורה על מינוי מומחה נוסף. מומחה זה קבע, כי לדעתו יש קשר בין אירוע לחיצת היד ובין האירוע המוחי כאשר הוא סבור שאין הבדל בין אירוע חריג חיובי לאירוע חריג שלילי. לבית הדין נותר להחליט אילו מחוות הדעת לאמץ.

בית הדין קובע, כי "סבורים אנו כי דחק נפשי בלתי רגיל יכול להתבטא בתחושה שלילית קיצונית כגון: התרגזות, כעס, בהלה, פחד הודעת פיטורים או בתחושה חיובית כגון הודעה מפתיעה, אמרה מרגשת והכל לפי עוצמתה של אותה תחושה. בחינת "חריגות האירוע" תיבחן מנקודת מבטו הסובייקטיבית של הנפגע והאם האירוע היה חריג ביחס למצבו של התובע ולא ביחס למאן דהוא. ברי כי סמיכות הזמנים שבין ההתרגשות לשבץ המוחי בו לקה התובע, בתוך מספר דקות פועלת לטובת המבוטח. נזכיר כי מאחר שאנו מצויים בתחום הביטחון הסוציאלי פועל הספק לטובתו של המבוטח"

לאור זאת החליט בית הדין לאמץ את מסקנת המומחה לפיה יש קשר סיבתי בין אירוע לחיצת היד והאירוע המוחי ומשכך, הוכר האירוע כתאונת עבודה.

גלילה למעלה