לאחר הניתוח ברגל ימין נמצאה צלקת בעכוז – ת.א. 22500-08-11 (שלום תל אביב).
פלונית נפגעה ברגלה הימנית כתוצאה מנפילה בעת שרקדה במועדון. בעקבות הפגיעה היא הובהלה לבית החולים שם נותחה לצורך קיבוע של השבר. לאחר סיום הניתוח, בחדר ההתאוששות, זוהה בעכוז השמאלי אודם (פצע לחץ/כוויה) שנגרם במהלך הניתוח. פלונית הגישה תביעה כנגד בית החולים לפיצוי בגין הנזק שנגרם לה.
לאחר דיון ושמיעת הראיות קובע בית המשפט, כי נטל הראיה וההוכחה מועברים לכתפי בית החולים להוכיח, כי לא התרשל. בית המשפט קובע זאת בהתבסס על סעיף 41 לפקודת הנזיקין ומאחר שהנזק אירע במהלך ניתוח בו הייתה התובעת מורדמת ומשכך, אין לה כל ידיעה ויכולת לדעת מה הסיבה שגרמה לנזק בעוד שלבית החולים כל הכלים והנתונים לדעת מה היה גורם הנזק.
לאחר שבית המשפט קובע, כי הנטל על בית החולים להוכיח שלא התרשל, מוסיף בית המשפט וקובע, כי לא עלה בידיו להוכיח זאת. בית המשפט מסביר, כי בחוות דעת של המומחה מטעם בית החולים אין כל התייחסות לשאלת האחריות. עוד נקבע, כי בסמוך לאחר שהתגלתה הצלקת איש מבית החולים לא ערך בדיקות ובירור כיצד היא נגרמה ודבר זה מחזק את האחריות לאירוע. כמו כן, בית החולים נמנע מלהעיד במסגרת הגנתו עדים חשובים ורלוונטיים לרבות המנתח הראשי, הסניטר והאחות. לאור זאת נקבע, כי לבית החולים קיימת אחריות לצלקת שנגרמה לפלונית.
לאחר שלב האחריות עובר בית המשפט לבחון את נזקה של פלונית וקובע שמדובר בצלקת אשר מצויה במקום אינטימי ובולטת לעין. בנסיבות אלו מקבל בית המשפט את קביעת המומחה מטעם פלונית לפיה נותרה לה נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין הצלקת. עם זאת, בית המשפט מוסיף, כי אין מדובר בנכות תפקודית המשפיעה על יכולת עבודתה.
לאור כל אלו קובע בית המשפט, כי פלונית תפוצה בסך של 180,000 ₪ בגין רשלנות בית החולים.
