התפטר מהעבודה ותבע תשלום בגין שעות נוספות

התפטר מעבודה ודרש פיצוי בגין שעות נוספות -ס"ע 48171-05-11 (אזורי לעבודה ת"א)

העובד היה יד ימינו של מנהל החברה הנתבעת, ומתוקף תפקידו עבד פעמים רבות מחוץ לחצרי החברה, היה בעל סמכות לקבל החלטות והיה בעל גישה למידע. העסקתו של העובד הסתיימה עקב התפטרותו מהחברה. לטענת העובד מעולם לו שולמה לו תמורה בגין שעות נוספות, והינו עותר לתשלום בגין כך. כמו כן, העובד טען כי הסכם העסקתו מזכה אותו בפיצויי פיטורים אף במקרה של התפטרות.

ראשית, נדחתה התביעה האישית נגד מנהל החברה, בשל חוסר יריבות. מנהל החברה אינו בעל מניות בה ועל כן לא ניתן להחיל עליו את דוקטרינת הרמת המסך מכוח סעיף 6 לחוק החברות.

נקבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל בעניין זה:

נפסק כי אף שהתובע הועסק בתפקיד הדורש מידה מסוימת של אמון (הייתה לו גישה ישירה לחשבוניות של הלקוחות, עזר בסידור קווי החלוקה כשהנתבע לא היה בעבודה) הרי שאין מדובר במידה מיוחדת של אמון מעבר לאמון שנדרש מכל עובד.

כמו כן, נקבע כי לא הוענקו לתובע כל סמכויות ניהול (הוא לא היה מוסמך לפטר עובדים, לקבוע תנאי שכר או מועדי חופשה. התובע אף לא קיבל מפתח לעסק).

בנוסף, נקבע שעצם העובדה שהעובד עבד מחוץ לחצרי הנתבעת אין פירושה בהכרח שלא הייתה אפשרות לפקח על שעות עבודתו. באותו מקרה באחת משנות עבודתו של העובד בחברה היה ברשותו שירות גלאי סלולארי המאפשר לעקוב אחר מקום הימצאו.

עם זאת – העובד לא הוכיח כי עבד בשעות נוספות:

התובע עבד בין השנים 2008-2011. ביום 1.2.09 נכנס לתוקף תיקון לחוק הגנת השכר הקובע כי באם המעביד לא ביצע רישומים של שעות העבודה – הרי שעליו מוטל נטל ההוכחה להראות שהעובד לא עבד בשעות הנוספות בגינן הוא תובע, בכפוף להוכחת "דבר מה ראייתי" על ידי העובד. לגבי השעות הנוספות שבוצעו קודם לתיקון החוק הנ"ל, הרי שנטל ההוכחה להראות כי עבד בשעות נוספות וכן בכמה שעות נוספות עבד – מוטל על העובד. חריג לכלל זה הוא כאשר הוכחה מתכונת עבודה קבועה.

באותו מקרה טען העובד כי חלה בעניינו מתכונת עבודה קבועה בשעות נוספות.   

נפסק כי עדותו של העובד לגבי השעות הנוספות בגינן תבע הייתה לא עקבית ולא מהימנה, ולפיכך לא הוכח כי עבד בשעות נוספות (הן לגבי התקופה שקדמה לתיקון החוק והן לגבי התקופה שלאחר מכן).

בנוסף נדחו עתירות התובע לפיצויי פיטורים (מחמת שהסכם ההעסקה אינו קובע זכות שכזו), דמי נסיעות (מחמת שניתן לו רכב ועל כן לא זכאי לדמי נסיעות) ופדיון ימי חופשה (מחמת ולפי תלושי השכר, שהעובד אישר את נכונותם – יתרת החופשה שלו הינה שלילית).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה