התפטרה מעבודתה ודרשה פיצויי פיטורין בשל מצב רפואי – עב 46356-12-11 (אזורי לעבודה- ת"א)
התובעת עבדה כשליחה בחברת שליחויות. לטענתה התפטרותה נובעת ממצבה הרפואי, וככזו מזכה אותה בפיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים.
כשנה קודם להתפטרותה שהתה בחופשת מחלה כחודשיים וחצי בעקבות כאבי רגליים. לאחר מכן שבה לעבודה סדירה, למרות שעם שובה לעבודה ניתן לה אישור של רופאה תעסוקתית הקובע כי איננה יכולה להמשיך ולעבוד בשליחויות עקב הבעיה ברגליה. התובעת לא מסרה את האישור הרפואי למעסיק בזמן אמת. כעבור כ- 7 חודשים הודיע המעסיק לעובדת על אי שביעות רצונו מתפקודה המקצועי, והציע לפטר אותה תוך תשלום פיצויי פיטורים. העובדת סירבה. כחודש לאחר מכן מסרה מכתב התפטרות שבו טענה כי הינה מתפטרת עקב מצבה הבריאותי ועל כן דרשה גם פיצויי פיטורים.
ביה"ד קבע כי אין בעובדה שהתובעת המשיכה לעבוד באופן סדיר כדי לשלול את המסקנה שהיא סבלה ממצבה הרפואי קודם להתפטרותה. עם זאת, התובעת הסתפקה בהמצאת מסמך רפואי שנערך 8 חודשים לפני התפטרותה ולא טרחה להוכיח את מצבה הרפואי במועד התפטרותה בדרך אחרת כלשהי, ומשכך לא הוכח כי אכן התפטרה בשל מצבה הרפואי. אמנם התובעת טענה שהיא מוכרת כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי וכי נכותה עומדת על 24%, אבל היא לא הבהירה אם מדובר בנכות הקשורה לבעיות ברגליה.
יתר על כן, במועד הודעת ההתפטרות, העובדת תקפה מילולית את המעסיק ועזבה את מקום העבודה לאלתר, מבלי שאפשרה למעסיק להיערך ולהגיב לטענותיה בנושא הסיבה להתפטרותה, ולא אפשרה לו להציע לה עבודה חלופית שתתאים למגבלה הרפואית ממנה טענה כי היא סובלת.
בנסיבות אלה, התביעה לפיצויי פיטורים נדחתה.
