התינוק נולד עם מום גנטי – ההורים תבעו את הצוות הרפואי

לזוג הורים שהינם בני דודים מדרגה ראשונה נולד תינוק עם מום גנטי. הילד והוריו תבעו את הצוות הרפואי שעקב אחר ההיריון בטענה כי לו הייתה מתבצעת בדיקה גנטית ניתן היה לאבחן את המום – ת.א 5222-08 (מחוזי -באר שבע).

פלוני, יליד 1994, נולד עם מום גנטי קשה – תסמונת בשם bardet biedl המאופיינת בריבוי אצבעות, ליקוי ראיה עד כדי עיוורון, השמנת יתר, פיגור שיכלי ועוד. הוריו של התובע הינם בני דודים מדרגה ראשונה ומשכך, קיים סיכון גדול יותר לקיומם של מומים גנטיים במהלך ההיריון. לטענת התובעים, הצוות המטפל לא הפנה את האם לבירור גנטי במהלך הלידה שהיה מביא לגילוי המום.

בדיון שהתקיים בבית המשפט התברר, כי כבר בשנת 1993, לפני לידתו של התובע, הייתה קיימת הנחיה של משרד הבריאות לגבי הפנייה לייעוץ גנטי במקרה של נישואים בין קרובי משפחה. חרף זאת, הצוות הרפואי שעקב אחר ההיריון לא העלה בפני האם את האפשרות לביצוע בדיקת גנטית. מעבר לכך, בית המשפט קבע, כי יש לקחת אנמנזה מההורים במהלך ההיריון על מנת לברר לגבי מחלות תורשתיות במשפחה כאשר קיומם של מחלות שכאלו אצל בני משפחה נוספים מהווה אינדיקציה נוספת להפניה לבדיקה גנטית. בענייננו בית המשפט קבע, כי האנמנזה שנלקחה הייתה לקונית ולא נעשה בירור מקיף עם ההורים לגבי מחלות שקיימות אצל קרובי משפחה שהיה בהן כדי לחשוף את הסיכון לקיומם של מומים גנטיים. בנסיבות אלו קובע בית המשפט, כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא הפנה את האם לביצוע בירור גנטי שהיה מאתר את המום של התובע.

בשלב זה עובר בית המשפט לבחון את הקשר הסיבתי בין רשלנות הצוות הרפואי לנזק הנטען. היות ואין חולק שהצוות הרפואי אחראי רק לאי הגילוי של המום ואולם אין להם אחריות לקיומו של המום עצמו, הרי שעל התובעים להוכיח, כי לו היו ההורים מודעים לקיומו של המום בשלב ההיריון הם היו בוחרים להפיל את העובר. במידה והחלטת ההורים הינה בכל מקרה שלא לבצע הפלה הרי שאין קשר סיבתי בין רשלנות הצוות הרפואי ובין לידתו של התובע במומו.

בפני בית המשפט הובאו ראיות רבות על כך, שבהריונות מאוחרים יותר של התובעים הם סירבו לביצוע בדיקות גנטיות ובדיקות מי שפיר לצורך איבחון מומים רפואיים. למרות שהוסבר להם, כי קיים סיכון ללידת תינוק עם מום, בחרו ההורים שלא לבצע את הבדיקות החשובות. עוד נלמד מהראיות, כי האם הסבירה ליועצת הגנטית בהריונות מאוחרים יותר, כי אין בכוונתה לבצע בדיקות לאיתור מומים שכן היא לא תבצע הפלה בשום מקרה. בית המשפט קובע בנסיבות אלו, כי גם במקרה שבפניו, לא היו ההורים מבצעים הפלה של העובר, אף אם היו יודעים על המום כבר בשלב ההיריון.

בסופו של דבר קובע אם כן בית המשפט, כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא הפנה את האם לייעוץ גנטי כמתחייב. עם זאת, היות ונקבע, כי בכל מקרה לא היו ההורים מבצעים הפלה, הרי שאין קשר סיבתי בין רשלנות הצוות הרפואי לתוצאה ומשכך, נדחתה התביעה.

UA-57789653-1

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה