רופא המשפחה לא אבחן שהחולה סובל משבר ביד ונתבע בבית משפט – ת.א 5517-09 (שלום ירושלים).
פלוני נפגע בכף ידו הימנית בתאונת עבודה. לאחר שפנה לרופא המשפחה הוא הופנה לצילום רנטגן. ואולם הרופא לא אבחן בעיה ביד. בחלוף כחצי שנה שב פלוני אל המרפאה ונבדק אצל אורטופד שאבחן אצלו שבר של עצם הסירה הכפית מימין. פלוני הופנה לחדר המיון שם אובחן, כי מדובר בשבר ישן לא מחובר ופלוני עבר ניתוח לאיחוי השבר עם שתל עצם. בעקבות זאת, הוגשה תביעה כנגד המרפאה ורופא המשפחה שלא אבחנו את השבר במועד וכתוצאה מכך, גרמו לפלוני לנכות לצמיתות.
בבית המשפט נטען על ידי המרפאה, כי אכן השבר לא זוהה על ידי הרופא בצילום הרנטגן. עם זאת, לטענתם, פלוני הוא שהתרשל והזניח את מצבו הרפואי שעה שלא שב ופנה לקבלת טיפול רפואי אלא רק לאחר חצי שנה. לו היה פלוני פונה לטיפול בשל כאבים הרי שהשבר היה מאובחן ולא היה נגרם כל נזק. פלוני מצידו השיב, כי לאחר הבדיקה הוא סמך על הרופא שלא אבחן שום שבר והניח שהוא סובל מנקע ולכן לא ראה צורך לשוב לבדיקות נוספות.
בית המשפט קובע, כי המרפאה והרופא הכללי שטיפל בפלוני התרשלו בטיפול שנתנו לו ובאי אבחון השבר. בית המשפט מדגיש, כי העובדה שרופא משפחה לא מאבחן שבר מהסוג שאירע לפלוני אינה דווקא הרשלנות כיוון ששבר בכף יד הינו תחום התמחות של אורטופד. הרשלנות היא בכך, שהרופא המטפל לא ראה לנכון להפנות את החולה לבדיקה אצל מומחה רפואי מתאים בתחום האורטופדי ומשלא עשה כן הרי שחלה עליו אחריות למצבו הרפואי. בית המשפט מוצא שהייתה רשלנות אף בניהול הרשומה הרפואית על ידי הרופא כאשר אין ציון מדויק של מקום הפגיעה והכאבים. כן מציין בית המשפט, כי המרפאה והרופא התרשלו שעה שלא ביקשו מפלוני להתייצב פעם נוספת לביקורת אצל אורטופד.
לאחר שמצא שהנתבעים התרשלו בעניינו של פלוני קובע בית המשפט, כי יש קשר סיבתי בין הרשלנות ובין הנכות הצמיתה שנותרה לו. בית המשפט קובע, כי לו היה פלוני מקבל טיפול רפואי מיד לאחר הפגיעה הרי שאז השבר היה מתאחה ולא הייתה נותרת מגבלה בתנועות ונכות צמיתה.
לעניין הפיצוי קובע בית המשפט, כי נכותו הצמיתה של פלוני הינה 7.5%. לאור זאת מעמיד בית המשפט את הפיצוי על סך של למעלה מ-175,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין.
