הרופא המליץ על הפלה- הרב הורה להמשיך בהיריון – ע"א 7416-12 (עליון)
במסגרת מעקב היריון שבוצע לאישה על ידי הרופא המטפל בקופת חולים אובחן, כי היא נמצאת בהריון עם התקן תוך רחמי אך הרופא לא הצליח לאתר את חוט ההתקן על מנת להוציאו ומשכך, המליץ לאם על הפסקת ההיריון. בני הזוג שבו לבדיקה לאחר מספר שבועות והרופא שב על המלצתו להפסקת ההיריון ואף מסר להם הפניה לוועדה להפסקת היריון. בעקבות זאת, פנו ההורים לרב להתייעצות. מזכירו של הרב הפנה אותם לקבלת חוות דעת נוספת ובעקבות זאת ההורים פנו לרופא נוסף שביצע בדיקת אולטרסאונד ומסר את תוצאות הבדיקה לידיהם. הרופא הפנה אותם לרופא המטפל לצורך מענה לשאלה אם להפסיק את ההיריון. לאחר מכן, נפגשו ההורים עם הרב שהמליץ על המשך ההיריון וההורים פעלו בהתאם לעצתו. בסופו של יום נולד התינוק עם נכויות רבות כשהוא סובל בין היתר משיתוק מוחין.
בני הזוג תבעו את קופת החולים בטענה שלא הוסברה להם פשר המלצתו של הרופא. לטענתם הבינו, כי הסיכון הקיים הוא לידה מוקדמת ולידה של פג שגדילתו תושלם באינקובטור, לא היה ברור להם שלידה מוקדמת משמעותה במקרה דנן גם סיכון לנכויות משמעותיות. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת בני הזוג וקבע, כי "היה על ד"ר אברמוב להסביר ולנמק בפני האם את המלצתו לביצוע ההפלה, לפרוש בפניה את הסיכונים הקונקרטיים הכרוכים בהמשך הריון עם התקן תוך-רחמי ולוודא כי הבינה את המשמעות של לידת פג. נקבע כי לצד חובת הרופא להסביר לאם מדוע המליץ לה על הפלה, עליו לתעד את הסבריו, כפי שעולה מחוק זכויות החולה". על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון בוחן את טענות הצדדים וקובע, כי המלצה של רופא על ביצוע הפלה הינה המלצה דרסטית ואין להניח שהמלצה שכזו שניתנת להורים תינתן ללא הסבר מדוע ההפלה כה חיונית. בית המשפט קובע, כי גם אם נקבל את עמדת האם לפיה במועד הביקור הראשון הייתה בהלם מההמלצה ולכן לא שאלה שאלות בעניין, הרי שאין הדבר מתיישב עם העובדה, כי ההמלצה ניתנה פעם נוספת לאחר מספר שבועות בנוכחות 2 בני הזוג.
בית המשפט מוסיף, כי במצב רגיל יש לראות את המטופל שאינו בקי בעולם הרפואה "כמי שאינו יודע לשאול", אך כאשר מטופל אינו נשמע לעצת רופא ניתן לצפות כי ישאל את הרופא לנימוקי ההמלצה. בית המשפט מוסיף, כי ברור שההורים הבינו כי ההמלצה היא יוצאת דופן. למעלה מכך, העובדה, כי פנו לרב בעל סמכות תורנית גבוהה מלמדת על המצוקה הקשה שחשו נוכח ההמלצה החד משמעית של הרופא המטפל. בית המשפט מציין, כי אם ההורים אכן הבינו כטענתם, כי אין סיכון בלידה המוקדמת, אין להבין אם כן מדוע ראו לנכון לפנות להתייעצות עם רב. לאור זאת, בית המשפט קובע, כי הרופא המטפל הסביר להורים את הסיכונים שבלידה המוקדמת כנדרש ואין להטיל כל אחריות על קופת החולים בעניין.
בית המשפט מוסיף, כי גם אם באופן היפוטתי היה קובע, כי הרופא לא מסר להורים את כל האינפורמציה הנדרשת, הרי שבמקרה זה לא מתקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק. בית המשפט קובע, כי לאור הנתונים שבפניו עולה, כי בכל מקרה ההורים היו בוחרים שלא לבצע הפלה לא משנה מה ההסבר שהיו מקבלים. לאור זאת, מקבל בית המשפט את ערעור קופת החולים והרופא המטפל ודוחה את תביעת ההורים.
