המבוטחת עברה לגור במעון הורים וביטוח לאומי ביטל את הקצבה

המבוטחת עברה לגור במעון הורים וביטוח לאומי ביטל את הקצבה – עב"ל 11881-05-14 (בית הדין הארצי לעבודה)

פלונית הייתה זכאית לגמלת שירותים מיוחדים בשיעור של 50% מאת המוסד לביטוח לאומי וזאת החל משנת 1986. במהלך שנת 2011 עברה פלונית להתגורר ביחידת דיור לעצמאים במעון הורים. בעקבות זאת, הודיע המוסד לביטוח לאומי על שלילת זכאותה של פלונית לקצבת שירותים מיוחדים וזאת לאור תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט -1978 לפיה "נכה המוחזק בדרך כלל במוסד בו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום לא יהיה זכאי לקיצבה מיוחדת".

פלונית הגישה ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה אשר דחה את הערעור ומשכך, פנתה פלונית לבית הדין הארצי לעבודה. לטענת פלונית היא עברה לגור במעון הורים ואולם במקום ישנה הפרדה מוחלטת בין המחלקה בה שהתה ובין מחלקת הסיעודיים. לטענתה, היא לא קיבלה שירותי רפואה או סיעוד ומשכך, אין מקום לשלול ממנה את קצבת השירותים המיוחדים.

בפני בית הדין התייצב מנהל המעון שהסביר שבמקום קיימת מחלקת דיירים עצמאיים שם התגוררה פלונית. במסגרת זו מקבלים שירות של ניקיון החדר, ארוחות, תרבות, פיקוח רפואי ואיכות חיים. בית הדין קובע, כי לאחר המעבר למעון המשיכה פלונית לנהל אורח חיים עצמאי לרבות עבודה כעורכת דין וקבלת אורחים ובני משפחה. בנוסף, נקבע שאין לראות בפיקוח הרפואי שניתן על ידי המעון כ"שירותי רפואה" השוללים את קצבת השירותים המיוחדים בהתאם לתקנה 6 עליה נסב הערעור. בית הדין מסביר, כי מדובר למעשה באפשרות להזעיק עזרה דחופה במקרה הצורך וזהו פיתרון שניתן לאנשים המתגוררים לבדם ואינו מהווה שירות רפואה.

בית הדין מוסיף, כי התכלית העיקרית לשהייתה של פלונית במעון לא הייתה לצורך קבלת טיפול או סיוע סיעודי אלא כמרכז מגורים תוך שהיא שומרת על מסגרת חייה העצמאיים. לאור זאת, שגה המוסד לביטוח לאומי שעה שהפסיק את תשלום הגמלה לה הייתה פלונית זכאית.

עם זאת, מצער שעד שהצדק יצא לאור וניתן פסק הדין, פלונית הלכה לעולמה.

גלילה למעלה