החברה לא הפרישה פנסיה לעובד ובעל המניות חויב באופן אישי

החברה לא שילמה פנסיה לעובד- בעל המניות חויב באופן אישי – ע"ע 1137/12 (ארצי לעבודה)

פלוני עבד בחברה. לאורך השנים לא הועברו תשלומים לקרן הפנסיה וזאת למרות שהחברה ניכתה את חלקו של העובד מהתשלומים. פלוני תבע את המעסיק בגין הסכומים המגיעים לו.

היות ופלוני הינו עובד של חברה הרי שעל פי הדין הקיים מדובר באישיות משפטית בפני עצמה כאשר לכאורה, כל טענה שיש לפלוני כלפי המעסיק הינה טענה כנגד החברה בלבד. הבעייתיות מתעוררת כאשר החברה בהליכי פשיטת רגל והשאלה שהתעוררה הינה האם זכאי פלוני לקבל את הפיצוי מאת בעלי המניות של החברה. ב"שפה המשפטית" נקרא ההליך – הרמת מסך.

נבהיר, כי בתי המשפט אינם ממהרים ל"הרים מסך" ולחייב את בעלי המניות באופן אישי בחובות של החברה. המקרים בהם נעשה שימוש בדוקטרינת הרמת המסך הינם במקרה של חוסר תום לב והתרשמות של בית המשפט, כי ייסוד החברה הינו לצורכי תרמית.

במקרה הנדון קובע בית המשפט, כי די בכך, שהחברה ניכתה מכספי העובד את החלק היחסי בתשלום הפנסיה ולא העבירה אותו אל קופת הגמל, בכדי לקבוע שמדובר בחוסר תום לב ובהתנהגות שמאפשרת הרמת מסך כנגד בעלי המניות. בית המשפט קובע באופן נחרץ, כי:

"אלה הם דברים חמורים ביותר. לא זו בלבד שהמעביד מפר את חוזה העבודה שלו עם העובד (השווה עמ' 13 לפסק הדין של בית הדין האזורי), אלא שהוא מגדיל עשות בכך שהוא ממשיך לנכות משכר העובדים עבור מבטחים ולא מעביר את הכספים לתעודתם. בכך המעביד לא רק פוגע בזכויותיהם של עובדיו אלא שהוא שולח ידו בכספי העובד ומבצע עבירה לפי חוק העונשין ועבירה לפי סעיף 26 לחוק הגנת השכר (דיון מא/115-3 ישיבת בני עקיבא אוהל משה – זגורי, פד"ע יג' 171, 181-180 ז'). בכך המעסיק נוהג כלפי עובדיו בחוסר תום לב מובהק ותוך הפרה בוטה של חובת האמון המוטלת עליו ביחסיו עימהם. זהו מקרה מובהק של מעשה תרמית של חברה כלפי נושיה – עובדיה המצדיק הרמת מסך ההתאגדות כלפי בעלי המניות, גם אם אין מתקיימות עילות אחרות להרמת המסך".

בנסיבות אלו קובע בית הדין, כי בעל המניות של החברה חייב באופן אישי בתשלום סכומי הפנסיה של פלוני.

גלילה למעלה