הבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית

הבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית – רע"א 7295/16 (עליון)

פלוני היה מעורב בתאונת דרכים בעבודה. פלוני הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי אשר הכיר באירוע כתאונת עבודה. ועדה רפואית קבעה לפלוני נכות רפואית בתחום הנפשי בשיעור של 20% ואולם הוסיפה, כי יש לייחס 10% מהנכות למצב רפואי קודם. בחלוף הזמן הגיש פלוני תביעה להחמרת מצב לביטוח לאומי והוועדה הרפואי קבעה שמצבו הוחמר והעמידה את נכותו בשיעור של 50%.

פלוני הגיש תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כנגד המבטחת של הרכב בביטוח חובה. במסגרת החוק במידה ונקבעה לנפגע קביעה על פי דין כגון החלטה של המוסד לביטוח לאומי בתאונת עבודה – הרי שקביעה זו מחייבת. כלומר נכותו של פלוני לצורך קביעת שיעור הפיצוי לו הוא זכאי הינה בשיעור של 50% בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית.

במסגרת ההליך המשפטי קיימת לצדדים אפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית. הצדדים יכולים לנסות ולטעון, כי בהחלטת הוועדה הרפואית נפלו טעויות המצדיקות מינוי מומחה רפואי במקום קביעת הוועדה. עם זאת, בתי המשפט עמדו על כך, שהבאת ראיות לסתור תותר רק במקרים חריגים כאשר על פניו נפלה טעות ברורה בעבודת הוועדה.

בעניינו, חברת הביטוח פנתה לבית המשפט בבקשה להבאת ראיות לסתור את החלטת הוועדה שקבעה 50% נכות לפלוני. נטען, כי הוועדה לא התייחסה לעברו הרפואי הקודם של פלוני כפי שנעשה על ידי הוועדה הראשונה אשר הפחיתה את נכותו בשיעור של 10%. בית המשפט קיבל את הבקשה והורה על מינוי מומחה רפואי מטעמו.

פלוני הגיש ערעורים על ההחלטה ובית המשפט העליון שדן במקרה קבע, כי יש לדחות את הערעור ולהותיר את ההחלטה המורה על מינוי המומחה בעינה. בית המשפט הבהיר, כי לא יתערב ב"גלגול שלישי" בהחלטת בית המשפט, כדלקמן: "משקמו בלב הערכאה המבררת ספקות באשר לקביעתה של הועדה הרפואית, ומשמצאה כי בפני הועדה הוצגה לכאורה תמונה בלתי-שלמה ואולי, בנסיבות המקרה, גם לא מאוזנת, יש משקל רב להתרשמותה ולשיקול דעתה. במיוחד כך, מקום שבו עמדה מסקנתה של הערכאה המבררת בפני ביקורת ערעורית, והתערבותנו מתבקשת ב'גלגול שלישי'"

לאור האמור נדחה הערעור ונותרה החלטת בית המשפט קמא לפיה ימונה מומחה רפואי לקביעת נכותו של פלוני במקום הוועדה הרפואית.

גלילה למעלה