הביטוח הלאומי ממשיך להתעלם מהחלטות בית הדין לעבודה ולא מאפשר לנכים זכות טיעון הולמת בפניו. ב.ל 55300-05-13 (בית הדין האזורי לעבודה בנצרת).
כאשר אדם נפגע בעבודה הוא זכאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי כאשר במסגרת התביעה הוא יעמוד לבדיקה על ידי ועדה רפואית. במקרה שהוועדה הרפואית קובעת נכות זמנית יש באפשרות הנפגע לפנות לביטוח הלאומי בבקשה להכיר בו כ"נכה נזקק". המשמעות היא שבאותה תקופה בה נקבעה לו הנכות הזמנית, בגין העובדה שאין באפשרותו לעבוד בגלל הפגיעה הרי שהמוסד לביטוח לאומי ישלם לו קצבאות מלאות ולא חלקיות בלבד. ההחלטה אם להכיר באדם כ"נכה נזקק" מסורה לוועדת הרשות של המוסד לביטוח לאומי.
היינו מצפים, כי המוסד לביטוח לאומי יזמן את הנפגע לדיון בפני הוועדה, ישמע את טענותיו, יבחן את המסמכים שבפניו ואחר כך יחליט בתביעה. זכות הטיעון הינה זכות מהותית במשפט הישראלי ובוודאי שיש לצפות שהמוסד לביטוח לאומי ינהג ברוח זו. בפועל, המוסד לביטוח לאומי אינו מזמן לדיון את הנפגע בפני ועדת הרשות. הוועדה מתכנסת לבדה ומקבלת החלטה אותה היא מודיעה לנפגע. לאחרונה, במקרה שהוועדה מחליטה על דחיית התביעה היא שולחת הודעה לנפגע שתביעתו נדחתה אבל אם יש לו השגות הרי שיש לו 45 ימים להודיע על כך למוסד לביטוח לאומי. כלומר לנפגע ניתנת אפשרות להגיב להחלטה קיימת מבלי שמלכתחילה התייצב לדיון בפני הוועדה.
על החלטות אלו של וועדות הרשות יש להגיש ערעור לבית הדין לעבודה. ואכן, מספר רב של נפגעים פנו לבתי הדין לעבודה לאחר שלא קיבלו זכות טיעון בפני הוועדה ותביעתם נדחתה. בעשרות פסקי דין כאלו הביעו השופטים את דעתם, כי הנוהג של הביטוח הלאומי לפיו הוא אינו מזמן את הנפגעים לדיון בפני הוועדה אינו תקין ומשכך, קיבלו השופטים את הערעורים שהוגשו. למרות הביקורת החוזרת ונשנית של בתי הדין על הנוהג של המוסד לביטוח לאומי, המוסד ממשיך שלא לזמן את הנפגעים לדיון בוועדה. המוסד מודע לכך שהחלטות בתי הדין האזוריים לעבודה חלות על המקרה הספציפי בו הוגש הערעור אבל ההחלטה אינה מחייבת אותם מעבר לכך. המוסד לביטוח לאומי בוחר במכוון שלא להגיש ערעור על החלטות בתי הדין לבית הדין הארצי שכן הוא חושש ובצדק, כי בית הדין הארצי יקבע שהנוהג על פיו הוא פועל אינו תקין ובכך תחול הלכה המחייבת את המוסד לפעול על פיה. כלומר, המוסד יודע שהוא פועל באופן לא תקין, המוסד יודע שבתי הדין אינם מקבלים את עמדתו ובפועל הוא ממשיך בשלו ונמנע מתיקון הנוהג הפסול.
לאחרונה במקרה זהה שהגיע לבית הדין העביר השופט ביקורת חריפה על המוסד לביטוח לאומי וקבע, כי: "הנה כי כן, חרף העובדה כי "מנגנון הפעולה" זכה אף הוא לביקורת שיפוטית ולקביעות מפורשות לפיהן אין בו כדי להעניק את זכות הטיעון כמתחייב, ממשיך הנתבע להחזיק בעמדתו, אולם אינו פועל לשינוי ההחלטות, שכן גם הפעם, נמנע מהגשת ערעור, על איזה מבין פסקי הדין הנ"ל.
בכך, ממשיך הנתבע במנהגו רב השנים, בכל הקשור למתן זכות הטיעון בפני ועדת הרשות בתביעות לפי תקנה 18א, תוך התעלמות מופגנת מן הביקורת השיפוטית, למעט יישום פסקי הדין באותם מקרים קונקרטיים, ביחס לתובעים הספציפיים באותם הליכים"
לאור זאת החליט בית הדין, כי החלטתו בעניין זה תועבר למנכ"ל הביטוח הלאומי מתוך ציפייה, כי האחרון יפעל לשינוי הנוהג הפסול. נותר רק להמתין ולראות אם השינוי אכן יתבצע.
